כבוד הרב , שנה טובה וגמר חתימה טובה .

שאלתי : האם יש צד היתר לבשל או להכין מיום טוב הראשון של ראש השנה ליום טוב שני של ראש השנה ?
א. בגלל דין של יומא אריכתא דהיינו שרואים ביומיים אלה כיום אחד ארוך ,
ב. עקב המחלוקת אם יו"ט הראשון או השני הוא מדאורייתא .
ג. כך נהגנו תמיד בבית אבא , האם עלי לשנות בגלל כל מיני חומרות הבאים עלינו בכל עת ?

בברכת התורה

לכבוד מורנו ורבנו שליט"א

מס' שאלות בנושאים שונים:

1. אם אדם עבר על איסור כרת, אזי יתחייב כרת (בהנחה שלא שב בתשובה). לאחר מותו יכרת ויאבד. ואם יוסיף לעבור על כרתות עדין יתחייב כרת..
האם יש תוספת בכמות הכרתות? נפשו תכרת "יותר" בגלל ריבוי כרתות או שמא אין תוספת? ואם אין תוספת יוצא שריבוי כרתות לא גורע לעניין עונשו של הנכרת. היתכן?וכיצד הדברים מתישבים?

2. מנעל או סנדל נאסר ביוה"כ. האם מדובר שהסולייה שעליה דורכים צריכה להיות מעור כדי שתיאסר? האם מותר ללכת בהיוה"כ עם נעל "שבת" / "אלגנטית" של ימינו, שהגפה מעור והסוליה מגומי?

השלום והברכה לכב' תורתו,

יורינו רבינו כיצד אמור לפעול יהודי ירא שמים בעיסוקו כיועץ ארגוני כאשר לדעתו משיקולי יעילות יש לפטר עובדים מסויימים שהסיכוי שימצאו מקור פרנסה חלופי הינו נמוך?
מהי דעת תורה כאשר מדובר במעביד של אותם עובדים?

תכתב בספר החיים ובספר הזכרון

שלום לכבוד מורנו ורבנו שליט"א

הפסק בלימוד תורה
אם החלטתי לקבל על עצמי לימוד תורה (פרק זמן מסויים לדוגמה- שעה כל יום), ודווקא בתענית דיבור כלומר ללא הסח הדעת (לא לענות לטלפון, לא לדבר עם שום אדם כל זמן הלימוד וכו...) אך ורק בלימוד עצמו.
1. אם קורה מקרה שאבי פונה אליי,קורא לי או מגיע למקום בוא אני נמצא, האם אני צריך לעמוד? להפסיק מלימודי ולענות לו? (משום כבוד הורים).

תודה לכבוד מורנו ורבנו
תחתם בספר החיים ובספר הזכרון.

שלום לכבוד הרב,
שאלתי עוסקת בתביעה שכנגד. מבחינה משפטית, תביעה שכנגד מוגדרת כתביעה נפרדת. היינו, גם אם נמחקה התביעה הראשונית, עומדת התביעה שכנגד כתביעה עצמאית. נניח ואדם נתבע בערכאות, האם מותר לו רק להגן על עצמו, או גם לתבוע תביעה שכנגד - ללא היתר מבית דין? האם נאמר שכל מה שהוא אנוס, לכאורה זה רק להגן על עצמו, אבל לתבוע תביעה שכנגד, שהיא עצמאית, צריך לכאורה היתר נפרד מבית הדין, או שנאמר שבכלל להגן על עצמו מותר גם לתבוע שכנגד, ואז לא צריך היתר, ואם כן - מדוע? גמ"ח טובה!

שלום כמו"ר הגאון ר' רצון ערוסי שליט"א שאלתי את כמו"ר בשבוע שעבר את השאלה הבאה: בדיקות טהרה שלום למורנו ורבנו הגאון, אמר כב' מורנו כי הבדיקה ע"פ הרמב"ם היא בדיקת קינוח בלבד, וכן כתב הנודע ביהודה, ואחריו כתב מארי, את שכתב בפירושו, וביסס על כך את מנהג נשות תימן הטהורות. דא עקא, שהראוני דברי רבנו משה בפירושו למשנה, שם כתב במשנה נדה כדברים הללו: (רפ"א) "ואמרו המשמת בעדים אל תבין מזה שיש לאשה לשמש בלי עדים...

לק"י

שלום לכבוד מו"ר

עינינו רואות שהרבה בתי כנסיות נוהגות בשמחת תורה לעשות הפסקה לאחר קריאת חתן בראשית לצורך סעודה (כ"א בביתו) ולאחר מכן חוזרים לבית הכנסת להקפות ולהמשך התפילה, הפטרה ומוסף.

א. האם מנהג זה נכון עפ"י ההלכה, או שמא גם ביו"ט אסור לקבוע סעודה לפני מוסף?
ב. מהו הסדר הרצוי בשמחת תורה ?

ברוך תהיה

לכבוד הרב שלום רב נסעתי עם חבר המשתייך לזרם דת"ל, והוא אמר לי שהבסיס לזרם הדת"ל הוא ש"הקב"ה וא"י וישראל חד הם", אמרתי לו שהגמרא לא אומרת ככה אלא "הקב"ה ואורייתא, וישראל חד הם", ומצוות ישוב א"י לא מוזכרת בספר המצוות להרמב"ם, ומה שהתירו לומר לגוי לכתוב שטר על קרקע בשבת משום ישוב הארץ, זה שלא גזרו על כך שבות. ואם כן אז אין היתר לעבור על איסור הכי קטן בשביל ישוב הארץ כ"ש חילול שבת וסכנת נפשות. ולא ניתן לבא עם אידאולוגיות ולעקוף את דברי הגמרא והפוסקים
1) האם נכון מה שאמרתי לו?
2) ברצוני לדעת מה הבסיס ההלכתי של הדת הציונית?
בתודה וכבוד רב

שלום כבוד הרב!
אני בחודש שישי בהריון.. ברוך ה' אני מרגישה טוב, אך זקוקה לשתייה מרובה.
רציתי לשאול מה הדין לגבי שתיית מים ביום כיפור? האם מותר לשתות בשיעורים מלכתחילה או רק כאשר מרגישים לא טוב?תודה רבה!