האם חובה לאכול בשבעת ימי בפסח מצה שמורה או שניתן לאכול ביום הראשון מצה שמורה (כי זו בעצם המצוה ביום הראשון) ואח"כ לאכול מצה רגילה (מכונה).
תודה

כיצד הוא המנהג, לגבי הכוסות, בסעודת נישואין לאחר ברכת המזון ואמירת שבע ברכות, ראיתי לא מזמן שמערבים היין של שתי הכוסות, זו שעליה ברכו ברהמ"ז וזו שעליה ברכו שש ברכות הנישואין, ומה הטעם של עירוב זה? האם הוא כתוב ברמב"ם?

האם מותר לומר אלוהים ולא אלוקים? הם מותר להגיד יו"ד הא ואו הא ולא יוד קי ואו קי? מהם כל השינויים הללו? הר"י רצאבי שיש בכך משום התנהגות לא נאותה כלפי הקב"ה (לא זוכר הלשון המדוייקת). מה הרב חושב על כך?
תודה ר בה.

אני עומדת להתחתן בשבוע שלפני פסח ולארוסי יש משפחה קצת בעייתית. ז"א אני מאוד רוצה שתהיה לנו חתונה מכובדת ושלא ירקדו בה מעורב, אך הוא לא מוכן בשום פנים בגלל המשפחה שלו. ככה הם ולא ניתן לשכנע אותם. הם דבקים בכך שיהיו ריקודים מעורבים כי הריקודים של המוזיקה של העדה שלהם (עיראקים) בין כה וכה ללא מגע ורק ישנו מעין עיגול סביב החתן והכלה ומוחאים כפיים וכו'. ישנה פשרה מסוימת שאחרי החופה יהיו ריקודים בהפרדה אך ללא מחיצה במוסיקה החסידית אך לא כשנשים מוסיקה עיראקית.

האם חובה לעשות שבע ברכות בשעת החופה? האם אפשר לעשות את טקס הקידושין והאירוסין, ולאחר מכן להתיישב במה שלדעתי הוא דרך ארץ ולעשות הכל (7 ברכות) בישיבה ובנועם? האם אפשר לעשות 7 ברכות אחר הסעודה באולם כולל ברכת המזון וכו'?
תודה מראש, אבי ימיני.

למה אני לא מוצא שהרמב"ם מדבר על "שירת הבריאה" שכמו שמפרסמים היום יש לה סגולות רבות, ובמיוחד לכל מיני תיקונים חשובים. האם הרמב"ם לא ידע את הסגולה הזאת? או שמא זה לא כל כך סגולה.תודה רבה!

האם בצורת הכתב שמרי עכשיו קורא את דברי מותר לכתוב כך בס"ת? האם צורת הכתב כמו שמודפסים העיתונים בימינו מותר לכתוב כך ס"ת? הפוסקים דנו בכך ונדמה שהתשובה היא לא. ז"א כתב זה הוא אמנם דומה לכתב אשורי אך רק דומה. ולכן מותר להכניס עיתונים ו/או חומרי ניקוי שמודפסים עליהם בכתב זה לבית הכסא. ד"א, אני שמעתי תשובה ממרי יוסף שאמר שמותר להכניס חומרי ניקוי שמודפס עליהם כתב זה משום שזה לא כתוב ממש אלא מודפס מוטבע ואין לזה דין כמו שכתב רבנו בתשובה שזה כמו רקימת הפסוקים על הטלית.
תודה רבה למרי על תשובותיו הרבות על הזמן החשוב שהוא מקדיש לשומעי לקחו.

כתב המגיד משנה בפרק ה' מהלכות שחיטה הל' ז' : "וכתבו רבותינו בעלי התוספות כי המחפים...." לא מצאתי את המקור בתוספות, אולי מישהו כן מצא
תודה רבה מראש

מה הבעיות ההלכתיות בחופת נידה? כיצד ניתן לפתור אותם, ועד כמה חשוב להתחשב בגורם זה במסגרת קביעת מועד הנישואין (צריך כמובן להתחשב גם בגורמים אחרים כמו תאריכים של האולם והתזמורת) האם רצוי לדחות חתונה כשהבעיה התגלתה לאחר שנסגרו כל העניינים? יש הבדל בין דעת הרמב"ם לפוסקים אחרים?

שלום לגאון ר' רצון ערוסי האם בתימן נהגו שילד בר מצוה יעלה לתורה או מפטיר ויעשו לו מסיבת הנחת תפילין וכד'? שהרי בימתן הניחו תפילין כבר בגיל 9 או 10. האם ציינו במשהו בר מצוה?