לשווא תחפש אמירות שיש בהן סגולות ותיקונים במשנת הרמב"ם. שירת הבריאה במשנת הרמב"ם, שהתבוננות בבריאה מביאה את האדם להאמין בה', ולאהוב את ה'. ולומר שירה כביטוי לאמונה כזו שהיא מתוך ידיעה, ושכאמור, יש ב אהבת ה'. ועל דרך דברי הנביא, שאו למרום עיניכם וראו מי ברא אלה. ומבשרי אחזה אלו - ה. כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. וכן השמים מספרים כבוד א - ל עיין מו"נ, ח"ג, ה, שאליבא דהרמב"ם, גלגלי מרום והמלאכים משבחים את ה', אבל לא שירה שיש בה דיבור.