שלום עליכם לכבוד הרב,
אבקש לשאול מספר שאלות:
א. עסקנו בישיבה בסוגיא בכתובות דף נו ע"א, שם מבואר שלדעת רבנו צריך שהכלה תהיה ראויה לביאה בשעת החופה, ואם לא כן, לא נחשבת אשתו. מרן בש"ע פסק בסתם כדעת רבנו וביש אומרים הביא את המקילים. שאלתי היא מה היו נוהגים אבותינו בתימן אם הזדמן מצב כזה שהכלה פירסה נידה לפני החופה? האם היו עושים קידושין מחדש לאחר טהרתה? או שגם בזמנם סמכו על המקילים בדבר?
ב. הנוהגים גם כיום כדעת הרמב"ם מה עליהם לעשות במקרה כזה?

א. האם מותר לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות כנגד חברות ציבוריות כגון חברת התחבורה דן או אגד.
ב. אני פניתי כנגד חברת דן לבית המשפט ופתאום אני מקבל זימון לבית דין ע"י חברת דן (השומרת שבת......) לבית דין בבני ברק (כנראה שגם הם יודעים שיש דין גרמא שבבתי דין פטורים ע"כ), האם אני יכול להמשיך בבית המשפט?
ג. אם צריך דווקא בית דין מי נחשב נתבע/תובע בענין?

שלום כבוד הרב,
בעלי ואני חלוקים מאוד בנושא הגורר מריבות כל פעם מחדש.
יש לנו 3 ילדים, ב"ה.
בעלי חזר בתשובה לאחר החתונה ואני שומרת מסורת ועושה את המיטב מבחינתי לטובת הילדים הלומדים במסגרת החינוך הדתי.
בנינו הגדול הוא בן 6.5 ועדיין לא הולך כמעט בכלל לבית הכנסת בשבת. מה שלי נראה תמוהה במיוחד. כיוון שבכדי להרגיל אותו לאהבה בעשיה
של הליכה לבית הכנסת, יש צורך לחבב זאת עליו. בעלי אפילו לא מציע לו ולא מקרב אותו (הוא לא ילד משתולל במיוחד).

לכבוד הרב יצ"ו עליו הברכה
א. מה הייתה דעת מורינו יוסף קאפח זצ"ל על הארכת זמן "עד שתכלה רגל מן השוק" בימינו?
ב. אני מתגורר בדירה ביחד עם עוד שותפים. שניים מהם לא נמצאים בחג בדירה ומדליקים בבית הוריהם, והרביעי אשכנזי ומדליק בדירה נרות בשעת צאת הכוכבים. האם להשתתף איתו בפרוטה או להדליק בעצמי? (יצויין כי אני תימני ונוהג כדעת הרמב"ם כמובן).
ג. בימים בחג בהם אני נוסע לבית הוריי ואף נשאר לישון שם, יש עליי חיוב לנסוע (מרחק חמש דקות נסיעה) להדליק נרות אף בדירתי למרות שבאותו ערב לא יהיה שם אף אחד, או שמא עדיף להדליק עם הוריי בביתם?
תודה רבה מראש, וברכת ה'

ברמב"ם הנמצא באתר מכון-ממרא שבדרך כלל הנוסח הוא טוב מאוד, הנוסח בסוף ברכה אמצעית של עמידה לשבת היא: "והנחילנו באהבה וברצון שבתות קודשך, וינוחו בם..." בלשון רבים (וכן איתא במקביל בחגים), דלא כאחינו האשכנזים שיש להם בו/בה/בם ושבת לשון יחיד. אבל בהלכות שבת פרק כט מצאתי שם פיסקא מקבילה בנוסח הקידוש אך בלשון יחיד "ושבת קודשך באהבה וברצון הנחלתנו" ולא הבנתי למה בקידוש הנוסח לא "ושבתות קודשך באהבה וברצון הנחלתנו"? מדוע בתפילה יש לשון רבים ובקידוש יש לשון יחיד?
תודה