שלום הרב
1.אדם שמגרד את שערו או זקנו, וישיר שערו כמעט בודאות, האם מותר לו לגרד בראשו?נראה שאין הבדל בין הדין הנ"ל לרוחץ את שערו בדבר שמשיר את השער,שאסור.
2.מראה של זכוכית או של מתכת,שאין לה שוליים חדים(למשל מראה עם מסגרת) האם מותר להסתכל בה בשבת?
שכך נראה שמארי סובר שרבנו כמו רבו הרי"ף,דווקא בגלל שוליה החדים.(אולי בגלל שכותב "שמא ישיר בה" הוסיף את המילה בה. וכן את הדין שקבועה בכותל שמתאים לסברא הזו דווקא)
תודה

לרבנו טבילת כלים היא דרבנו... האם אפשר גם במקוה של מים שאובים ובהמשכה [ כל הארבעים סאה כמובן]
בתודה וברכה

לק"י א י"ז סיון תשע"ז
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) כתב מארי "בימינו אנו רוב יינה שלמדינה בירה קוניאק ערק למיניהם". האם מארי הבין בדברי רבנו "שרוב יינה שכר" שהכוונה *כל* יין המֲשַׁכֵּר ורק נקט ב"בירה קוניאק ערק למיניהם" כדוגמאות לחמר מדינה?
ב) האם הנ"ל שכתב מארי נכון רק למדינת ישראל?
ג) איך נקבע מה לא בגדר *רוב* יינה שלמדינה? כי רוב בני אדם אינם משתמשים בקוניאק ואעפ"כ כלל מארי אותו, ולכאורה זה קשה כי ביאר מארי את המיעוט "רוב יינה שכר" – "כלומר אע"פ שהוא חמר מדינה ודרך למזגו במסבאות אם אינו רוב יינה שלמדינה אין מבדילין עליו."

שלום הרב.
1. האם מותר להשתמש במוקצה שלא לצורך כלל? ראיתי שמארי הביא את המ"מ בפכ"ה הל' ב וכך כותבים רוב הפוסקים.(למרות שאני יותר התחברתי לשיטת המתירים ושזה רק אורחא דמילתא.
2.לא הבנתי את דברי מארי שם משום מה הוא מתיר לנקות את השולחן? הוא לא כותב שזה גרף של רעי, אבל מביא שזה "צורך גופו של האדם" ולא הבנתי מה זה?האם תוכל להסביר לי, ומה משתמע מכך למקרים אחרים?האם לצורך הנאתו של האדם יהיה מותר(כסברת ערוך השולחן)שזה כוונתו צורך גופו של האדם?או שמא כוונתו אחרת.
תודה רבה