שלום לכבוד הרב שליט"א
האם מותר לספרדים שמקפידים לאכול הכשרם כמו בד"ץ בית יוסף, עטרה, מחפוד ( הכשרים של ספרדים) לאכול חזה עוף ( לא בשר) בהשגחת בד"ץ העדה החרדית? וכמו כן, האם מותר לספרדים שמקפידים על הכשרים מהודרים של ספרדים לאכול פסטרמה בהכשר בד"ץ של הרב רובין שהולך גם לפי הספרדים וגם לפי האשכנזים .?
תודה רבה

שלום לכד' מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, בנותיי ב"ה צנועות, אך אינן חושבות שחובתן ללבוש צנוע היא חלה גם כאשר הן בבית. לדעתן כאשר הן בבית מגיע להן חופש והן יכולות להסתובב עם מכנסיים קצרים, שרוולים קצרים - טפח מהכתף - וצוורונים שהן כה גדולים שכתף אחד תמיד נחשף מפאת רוחבן. כאשר אני מסביר להן שאין הבדל בין היותן מחוץ לבית להיותן בבית הן לא מסכימות כי לדעתן אסור שגבר זר יראה אותן פן ירגיש משיכה להן עקב התלבושת הלא צנוע, אבל בבית אין גבר זר כלשהו לכן מותר להן "להשתחחר" מחובת התלבשות הצנוע "החונקת" אותן לדעתן. אנא ממארי לנמק להן את העומד מאחורי חבות בנות ישראל להתלבש צנוע.

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, יש לנו בת הלומדת במדרשה, במסגרת השירות הלאומי שלה, והיא השתתפה בשיעור בו נלמד שכדי לנקות ירקות חייבים לשים אותם בקערה, למלא אותה במים ולהוסיף נוזל לניקוי כלים... וככה להשאיר את הכרוב - או ירק בעל עלים אחר - במים זמן מסוים עד להשמדת החרקים. אני לא חכם גדול בתחום הכמיה, אבל ידוע לי שנוזל לניקוי כלים אינו מאכל אדם וגם ידוע לי שירוק בולעות את הנוזלים שנשפכם עליהם. לדעתי מדובר בהרעלת היהודי המסכן שאוכל כזה דבר, איטית כמובן. הרי אם זו השיטה הנכונה, מה עשו אבותינו כדי לנקות ירקות כאשר לא היו נוזלים לניקוי כלים?

שלום לכד' מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, לצערי הרב אין לי אלא שעה ביום שאני יכול להקדיש ללימוד תורה, לכן אני ב"ה נוהג ללכת לבית הכנסת המרכזי ביישוב שלנו - שאולם הבית הכנסת מאוד גדול - ויושב בו ללמוד בין מנחה לערבית כמעט כל יום. לפעמים באותה שעה רב היישוב מעביר שיעור ומספר אנשים ניגשים אליו ויושבים מולו. אני יושב במרחק של כ -10 מטר ממושב רב היישוב. אתמול מישהו העיר לי ביושבי לומד לימוד אישי באותה שעה שרב היישוב מעביר שיעור אני פוגע בכבודו של רב היישוב שבענוותנותו אינו מעיר לי מאומה כפי שאינו מעיר מאומה לשאר האנשים שאינם ניגשים לשיעורו - אגב, ביניהם ישנם גם רבנים אחרים המוכרים לקהל -.

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, תלמיד חכמים אמר בשיעור אצלנו שאין לפסוק הלכה כאשר הנדון הוא דעה, זאת אומרת "גישה למאורע המתרחשת או התרחשה", כגון "גרוש אחינו מגוש קטיף". הוא עוד הוסיף שכאשר מדובר ב"דעות" לגבי אירועים כאלה "אלו ואלו דברי א - להים חיים". האם זו גישה נכונה, מקובלת ורוווחת אצל חכמי הדור שלנו? בברכת התורה, אליעזר

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, בשולחן שבת, לאחרונה, נגעו בנות משפחתי - הקטנה תתחיל לימודיה באולפנה שנה הבאה והגדולה סיימה את השירות הלאומי שלה שנה שעברה - בנוא ריבוי הנשים בעם ישראל. נשאלתי והשבתי להן שאכן מותרות לכל בני ישראל עד 4 נשים ולמלך ישראל עוד כמה. לצערי הרב, למרות שהסברתי להן שלהנשא ליותר מאישה אחת זה דבר נדיר כי תאני ההלכה הנם קשים לקיום כל גבר וכו', בנותיי לא קיבלו את התשובה בהבנה ובתי הגדולה שאלה "למה אסור לאישה יותר מגבר אחד? ". אני השבתי לה שהתנהגות כזאת תחשב לאישה כהפקרות, אבל היא לא קיבלה את זה בהבנה. אני מקווה שב"ה למארי יש תשובה שבנותיי תקבלנה באהבה.

שלום כבוד הרב,
אתמול שאלתי בדבר האפשרות לדעת שהתורה ניתנה מהשמים, ותשובת הרב הייתה:
"התורה ניתנה מן השמים, ומעמד הר סיני יוכיח, שהרי כל העם אנשים, נשים וטף התכוננו למעמד הזה... וברוח הנבואה ראו כיצד ה' מנבא את משה...שום דת לא הנצרות, ולא איסלם, לא נתהוו בדרך פומבית כזו, אלא סיפורי סיפורים של "נביאיהם", שאיש לא ראה עין בעין.".
רציתי לשאול על זה, הרי העדות היחידה על כך שהתורה ניתנה בקהל כה גדול היא בתורה עצמה. היא זו שמספרת לנו על כך שהיא ניתה ל600000 גברים לבד מנשים וטף.
על מנת לאמת את הכתוב בתורה, יש צורך בעדות חיצונית, נוספת שתתאים לכתוב בתורה.

שלום לכבוד הרב

ניראה מפרק ט הלכה כג ומדברי מורי ( " סכין שחתך בה בשר צלי וחזר וחתך בה צנון וכיוצא בו..")
שאין בכוח הדבר החריף לגרום להפלטה מהסכין
אך מדברי רבינו פרק ו הלכה כ אפשר אולי להבין שיש מציאות כזאתי שהרי הוא כותב " וכן אינו חותך בה ( סכין ששחט בה ) צנון וכיוצא בו מדברים החריפים לכתחילה .."

שלום וברכה
1. אכילת דגים בתוך ארוחה חלבית האם ידוע מה מנהג תימן ? ואיך ננהג בזמנינו ?