חיבור זה עוסק בהתחקות אחר צאצאי אתרוגי ארץ-ישראל המסורתיים וגלגוליהם בימינו.במשך מאות בשנים נהגו יהודי ארץ-ישראל להשתמש באתרוגים בלתי מורכבים לשם קיום מצוות נטילת ארבעת המינים, שעדיין גדלו בעת החדשה בהרי צפת, בהרי ירושלים, בשכם, ביריחו ובאם אלפחם.זהו סיפורם של דמויות מופת בודדות שפעלו במסירות למען שימור אתרוגי ארץ-ישראל האותנטיים ובשל כך זכו שצאצאי האתרוגים שהפיצו ממשיכים לשאת את שמותיהם, כגון אתרוגי ברוורמן, קיביליביץ', שלומאי, חזו"א ועוד. המחקר מבוסס על מקורות כתובים, ובעיקר על מידע שנמסר בעל-פה, והוא מהווה המשך לספר 'ארבעת המינים'.