דיני ארבע הפרשיות (שקלים, זכור, פרה, החודש)
נושאי משנה:
האם דין תורה? האם מדרבנן?
האם יש לומר קדיש לפניהם או לאחריהם?
האם קטן יכול לעלות בהן?
מקורות:
גמרא, מסכת מגילה, דף כ"ט, ע"א עד דף ל' ע"ב
הרמב"ם, הל' תפילה פרק יג
פרשות יתרו-משפטים מלמדות על משפט צדק ביחיד ובכלל
פרשת משפטים פותחת בפסוק, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, באות ו' שמחברת פרשה זו לקודמתה, יתרו, שיש בה עשרת הדברות.
אבל לפני עשרת הדברות נאמר, ושפטו את העם בכל עת. וכך יוצא, שלפני עשרת הדברות נזכר המשפט. ואחרי עשרת הדברות נזכר המשפט. חז"ל המשילו ענין זה למטרונה שמהלכת, ומימינה נושאי כלי נשק. ומשמאלה נושאי כלי נשק.
קורא שקרא בספר תורה ראשון, מהו לקרוא בספר שני
מקורות: גמרא, יומא, סט, ב - ע, א;
רבינו, תפלה, יב, כג
בענין השתטחות כלב על קברות האבות, נקוד רבא במסורת תימן
לק"י ג כ"ט סיון תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) הנוסח במאור האפלה (במדבר יג כב) "ויבא עד חברון, ולא נאמר ויבואו מלמד שלא בא אלא כלב לבדו, אמרו כיון ששמע כלב שאמר משה ליהושע יה יושיעך מעצת מרגלים הלך אל חברון ונשתטח על קברות האבות ואמר רבון העולמים יה"ר מלפניך שתצילני מעצת מרגלים ונתקבלה תפלתו." איך צריך לפרש? ואם כפשוטו למה התפלל להקב"ה על קברות האבות (כמובן השאלה לפי רבנו להבדיל ממי שכת' שזה מקום קדוש וטהור וכו')?
נוסח התרגום בחומש תורת חיים (הוצאת מוסד הרב קוק)
לק"י א ל' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
ראיתי כמה פעמים כי הנוסח הנכון בתרגום אונקלוס ויקרא י ג ושבח אהרן. (כתב הרמב"ם באבות פ"ג מ"ג "ומזה פירש התרגום וידום אהרן ושבח אהרן." ובהע' כתב הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל "ונוסחת רבינו בתרגום אונקלוס „ושבח אהרן" וכ"ה בכמה כ"י עתיקים של המקרא. ובכ"י המאוחרים וכן בחומשים „ושתיק אהרן" וכן „הגיהו" לפנינו בנדפס." וכן, הסביר כבודך בספרך התורה והליכות עמנו כרך א עמ' רנ הנוסח ושבח אהרון שהוא בתרגום אונקלוס "כת"י תימן" ובעלון אור ההליכות גליון חודש תמוז התשס"ט שכך תרגם אונקלוס "לפי נוסחאות ישנות".)
יתרון משפט התורה בהיותו מעודד ומטפח חיים ערכיים
השיעור בהשראת פרשת השבוע "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם..."