שלום כבוד הרב,
1. האם אפשר לחלוט עוף ובשר באותו סיר?
2. חלטתי בשר. אח"כ חתכתי לקוביות, ונזל דם. האם כבר אפשר לבשל בסיר רגיל כך?
3. האם אפשר ללכת להצגה שתוכנה הוא סיפור על משפחה דתית שאחת מבנותיה עזבה את הדת, ובמהלך ההצגה הוריה מתעמתים אתה עד להשלמה?
תודה לרב

שלום לכבוד הרב שליט"א.

שלום האם כת"ר יכול לפרט בעניין הכשרת הכבד כי ראיתי הבדלים בין מנהגים למה שכתוב ברמב"ם.
א. האם צריך לשטוף ולהמליח לפני הצליה (או אפשר לשמנו ומיד לצלות)?
ב. האם צריך לחתוך את הכבד?
ג. כמה זמן צריך לצלותו (זמן/שריפת הכבד)?
ד. האם יש הבדל בין אש ממש לתנור או גריל?
ה. האם צריך להפוך את הכבד בזמן הצליה? ו. מה דין הרשת (ושאר כלים) עליה צולים לגבי צלייה נוספת? ז. האם צריך לשטוף את הכבד לאחר הצלייה? ח. האם אפשר לבשלו לאחר הצלייה או שמא לחשוש ששהה שלשה ימים בלא מליחה? ושנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות,
תודה רבה מאד!

כבוד הרב,
יש לי שאלה בעניין כבד.
1. כשצלו כבד (עוף) השתמשו בסכין לחתוך שתי וערב לפני הצלייה ויכול להיות שהשתמשו גם במזלג אך איני יודעת בוודאות. שאלתי מישהו והוא אמר לי שאין להם תקנה. אני חייבת לציין שבדקתי תשובות פה בשו"ת אך אין התייחסות למנהג התימנים ובספר של הרב רצאבי לא מצאתי תשובה לשימוש לפני הצלייה. האם צריך לזרוק את כל הסכינים והמזלגות (לא ידוע מה נגע בכבד כי השתמשו כמה פעמים) או שיש דרך להכשיר את הכלים הללו?
2. במידה ואכן צריך לזרוק את כל הסכו"ם ואני הולכת להתארח אצל משפחה שעשתה כך בעבר והפסיקה כשלמדו את ההלכה. האם מותר לאכול בכלים שלהם ?

ע"פ רבנו ומארי
1. נתח בקר (חלק) גדול שהומלח, הוקפא מיד, ולאחר זמן הופשר ונחלט, האם כשר ע"פ רבנו?
2. חלקי עוף (מהדרין) שנחתכו לאחר המליחה, האם כשרים ע"פ רבנו במידה ונצלו "על האש"?
3. ב"ה פתחתי עסק של מזון מוכן בכשרות מהדרין של רבנות מקומית (בשרים של הרב מחפוד, ירק גו"ק). האם מותר לי לפרסם בקרב קהל שהדבר נוגע לו שקיימת אפשרות לכשרות ע"פ הרמב"ם (בחלק מהמוצרים)?
4. כיצד קרה שלעיתים הרמב"ם לא פסק להלכה דברים אשר מופיעים בתלמוד (לדוג': ציצית גלויה בבית קברות, בשר ודגים)?
בתודה ובברכה, תובל

שלום וברכה
1. האם אדם שמהדר במצוות צריך לקנות עופות רק ממשחטה שיש בה פיקוח על הזריקות שמקבלים העופות (שלא יהיה חשש טריפה)?
2. האם אדם שמהדר במצוות צריך לקנות רק עופות ממשחטה שמפקחים בה על אופן הובלת העופות במשאית (שלא ידחסו יותר מדי עופות ביחד) ועל אופן זריקת העופות מהמשאית?
3. האם בדיעבד עוף שנקנה ממשחטה שלא מפקחים בה על הנ"ל הוא כשר לאכילה?

לכבוד הרב האם אפשר לסמוך על כשרות של סופרמרקט/מסעדה/מפעל שבו המשגיח כשרות הוא לוחץ ידיים לנשים ולפעמים גם נותן נשיקה לנשים (בדרך של נימוס)?

לכבוד הרב
1. האם בעופות בהכשר של רבנות קרית אונו בודקים ריאה בכל עוף?
2. במידה ומגלים שיש טריפות בשיעור של 10 אחוז, האם בודקים כל צומת גידין של כל עוף בדיקה פנימית?
3. האם יש פיקוח על אופן הובלת העופות וזריקתם מהמשאית באופן שלא יהיה חשש טריפה שזורקים את העופות או שדוחסים אותם יותר מדי?

לכבוד הרב מעניין אותי מאוד לדעת - מהו בערך אחוז הטריפות שיש היום בעופות? הכוונה לטריפות בושט, ריאה, צומת הגידין וכו'. במשחטה ממוצעת, על איזה סדר גודל של אחוזים מדובר? האם זה עובר את ה50 אחוז?

שלום רב, על מה סומכות המשחטות שלא מפקחות על אופן הובלת העופות ואופן זריקתם מהמשאית? הרי זה ממש יכול להטריף. וכן זריקות שנותנים לעוף ויכולות לפגוע בו. קראתי את נוהלי הכשרות של הרבנות לגבי עופות, וממש לא מובן לי. הרבנות מחייבת שתהיה "הדרכה ברורה" לבעלי המשק כיצד להזריק לעופות וכיצד להובילם, ויהיה מידי פעם ביקורת על כך. אבל כיצד ניתן לסמוך על זה? האם לקיבוצים לא דתיים ואנשים שרחוקים מאוד מתורה ומצוות יהיה אכפת ממה שהרבנות אומרת? אז מה אם "מדריכים אותם". וגם אם יבואו פעם לביקורת מהרבנות אז באותו פעם שבאים לביקורת פתאום כולם יהיו בסדר ושהמפקח הולך הם יכולים לעשות מה שרוצים.