דילוג לתוכן העיקרי

יום העצמאות

שלום לכבוד הרב הגאון.
ידועה דעת הגאון מארי יוסף קאפח בדין אמירת הלל ביום העצמאות [וכן בשאר חגים שנקבעים במשך הדורות], שאין חכמים שבכל דור יכולים לקבעו מלבד אנשי כנסת הגדולה.
ושאלתי היא, איך חכמים קבעו אמירת הלל שלם בימי החנוכה?

קדושתה של ירושלים

מדברי הרמב״ם מהלכות בית הבחירה פרק ו הלכות (יד)-(טז) מובן שקדושת המקדש נובעת מהשראת השכינה במקום ולכן היא אינה בטלה לעולם. הדבר אינו תלוי בקיום בית המקדש ולא ביציאת עם ישראל לגלות. לכן, מסביר רבנו שבימי בית שני לא היה צורך בקידוש מחדש של הר הבית והיה ניתן להסתפק בפעולה סמלית בלבד. כמקור לדבריו, המבחינים בין קדושת הבית השני לקדושת הארץ, רבנו מביא את דרשת חז"ל ״אע״פ ששוממין  בקדושתן הם עומדין״. ומרחיב אותה לגבי משמעות הקדושה ועמידתה לעד.     

יום העצמאות ויום ירושלים

א) מדוע יש הלל חלקי והלל שלם בברכה
ב)מדוע אין מברכים ביום העצמאות וביום ירושלים על ההלל
ג)מדוע יש קהילות שלא אומרות הלל ומזמורים ביום העצמאות ויום ירושלים ואף יש קהילות שאומרות תחנון. מה הסברה של קהילות אלו?

הלל ביום העצמאות

פורסם שהרב זלמן מלמד הורה לקרוא מחר "הלל שלם בברכה". האם דברי חז"ל בנוגע לקריאת ההלל בברכה יכולים באמת להתפרש לשתי פנים כל-כך שונות כך שתלמיד חכמים אחד יגיע למסקנה שאין ספק שחובה לברך על ההלל ביום כזה בעוד תלמיד חכמים אחר יורה בהתאם לאותם דברי חז"ל שאין לקרוא את ההלל כלל? הרי כידוע לנו אין להתייחס בקלות לאפשרות של אמירת ברכה לבטלה.

 

Subscribe to יום העצמאות ויום ירושלים