דילוג לתוכן העיקרי

קדושתה של ירושלים

מדברי הרמב״ם מהלכות בית הבחירה פרק ו הלכות (יד)-(טז) מובן שקדושת המקדש נובעת מהשראת השכינה במקום ולכן היא אינה בטלה לעולם. הדבר אינו תלוי בקיום בית המקדש ולא ביציאת עם ישראל לגלות. לכן, מסביר רבנו שבימי בית שני לא היה צורך בקידוש מחדש של הר הבית והיה ניתן להסתפק בפעולה סמלית בלבד. כמקור לדבריו, המבחינים בין קדושת הבית השני לקדושת הארץ, רבנו מביא את דרשת חז"ל ״אע״פ ששוממין  בקדושתן הם עומדין״. ומרחיב אותה לגבי משמעות הקדושה ועמידתה לעד.     

יום העצמאות ויום ירושלים

א) מדוע יש הלל חלקי והלל שלם בברכה
ב)מדוע אין מברכים ביום העצמאות וביום ירושלים על ההלל
ג)מדוע יש קהילות שלא אומרות הלל ומזמורים ביום העצמאות ויום ירושלים ואף יש קהילות שאומרות תחנון. מה הסברה של קהילות אלו?

הלל ביום העצמאות

פורסם שהרב זלמן מלמד הורה לקרוא מחר "הלל שלם בברכה". האם דברי חז"ל בנוגע לקריאת ההלל בברכה יכולים באמת להתפרש לשתי פנים כל-כך שונות כך שתלמיד חכמים אחד יגיע למסקנה שאין ספק שחובה לברך על ההלל ביום כזה בעוד תלמיד חכמים אחר יורה בהתאם לאותם דברי חז"ל שאין לקרוא את ההלל כלל? הרי כידוע לנו אין להתייחס בקלות לאפשרות של אמירת ברכה לבטלה.

 

יום העצמאות

מאחר ואיננו יכולים לקרוא את ההלל ביום העצמאות בברכה או ללא ברכה, כי אין לנו סמכות הלכתית שיכולה לתקן את קריאתו,

כיצד עלינו להודות לה' בתפילתנו ביום העצמאות על הזכות לגור בארץ הקודש שמתאפשר לנו, למרות כל החסרונות היהדותיים שלה, בגלל קיום מדינת ישראל?

עליי לציין כי מבחינתי היה ראוי יותר לקרוא ליום זה יום שיבת ציון מאשר יום העצמאות, כי לדעתי, עובדי ה' אינם עצמאיים אלא עושים את רצון ה' במהלך כל חייהם.

 

Subscribe to יום העצמאות ויום ירושלים