"הכנסת הופכת אותנו למדינה לא יהודית"
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.
א) מדוע יש הלל חלקי והלל שלם בברכה
ב)מדוע אין מברכים ביום העצמאות וביום ירושלים על ההלל
ג)מדוע יש קהילות שלא אומרות הלל ומזמורים ביום העצמאות ויום ירושלים ואף יש קהילות שאומרות תחנון. מה הסברה של קהילות אלו?
א בהלכה יש רק הלל שלם, אותו תיקנו אנשי כנסת הגדולה, לאמרו בימים טובים, ובימי חנוכה. הלל בדילוג הוא רק מנהג בבל, ביום ר"ח ובחול המועד פסח, שלפי הדין אין לומר בהם הלל שלם.
ב יש מברכים, אבל יש המתנגדים לברך בטענה שאין לנו סמכות לקבוע קריאת הלל, וכן בגלל החילון שיש במדינה.
ג קהילות אלו כואבות מאוד ומודאגות מאוד מהחילון שיש בחברה היהודית במדינת ישראל, ולכן הם אומרים תחנון.
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.
בתשובה מתאריך ב' אייר ה'תשס"ה כתב הרב שלדעת הרמב"ם רק לכנסת הגדולה יש הסמכות לקבוע אמירת הלל.
א. היכן זה מופיע ברמב"ם?
ב. האם מהרי"ץ בפרי עץ חיים התייחס לנושא?
בתודה מראש.
לכבוד מורנו ורבנו נזרה של יהדות תימן ותפארתה הרב הגאון מורי רצון ערוסי הי"ו שלום עליכם! סליחה ומחילה מכבוד הרב על השאלות הרבות, ועוד יותר לאור עיסוקיו הרבים של כבוד הרב וטרדותיו. יחזק ה' יתברך את בריאותך ובריאות בני משפחתך.
1. מה דעתו של מורי יוסף קאפח לגבי אמירת הלל ותחנון ביום העצמאות?
2. מהו דעתו של מורי יוסף קאפח לגבי אמירת הלל ותחנון ביום ירושלים?
3. האם צודקים האומרים שאמירת הלל בלי ברכה היא בסך הכל "כמו אמירת פסוקי דזמרה"?
4. מהו הטעם ההלכתי שאין אומרים תחנון בימים מסוימים (כגון פורים חנוכה ר"ח שבת וכו')?
מאחר ואיננו יכולים לקרוא את ההלל ביום העצמאות בברכה או ללא ברכה, כי אין לנו סמכות הלכתית שיכולה לתקן את קריאתו,
כיצד עלינו להודות לה' בתפילתנו ביום העצמאות על הזכות לגור בארץ הקודש שמתאפשר לנו, למרות כל החסרונות היהדותיים שלה, בגלל קיום מדינת ישראל?
עליי לציין כי מבחינתי היה ראוי יותר לקרוא ליום זה יום שיבת ציון מאשר יום העצמאות, כי לדעתי, עובדי ה' אינם עצמאיים אלא עושים את רצון ה' במהלך כל חייהם.
שלום לכבוד הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א
כיצד יש לשוחרי משנת הרמב"ם להתיחס אל יום העצמאות לענינים הלכתיים נוספים: קריאת הלל, תחנון, הספדים, אבל ועוד?
האם יום העצמאות ניתן להכלל בקטגוריה של חובת ההודאה להקב"ה כמו כל יהודי שנעשה לו נס?
האם מהבחינה ההלכתית נפגם מעמדו של יום העצמאות לאור התהליכים השליליים המלוים את ארוע הקמת מדינת ישראל?
היש מקום, מבחינת ההלכה, לייחד יום לציון שחרור ירושלים מעול זרים?
מהי הסיבה שימי החנוכה ופורים ואף יציאת מצרים נשמרים לדורות למרות שחלפו אלפי שנים וללא קשר לריבונות יהודית?
מהי היחודיות של העיר ירושלים עיר הקודש בתהליך של העצמת האמונה ביהדות ושלמות מוסרית לאנושות כולה?
1) האם מארי קאפח אוסר להגיד הלל בכלל ביום העצמאות ויום ירושלים ואפילו בלי ברכה אלא צריך לעשות תפילה רגילה עם תחנון?
2) האם הרב קאפח סבר שמדינת ישראל אכן אתחלתא דגאולה?
3) האם זה נכון שבהתחלה מארי קאפח תמך בהתגייסות לצבא אבל לאחר אוסלו הוא הסתייג ממנה בחריפות ואמר כך "לפי מצב הדברים כיום שהשתלטו על המדינה מומרים ומשומדים שהם כגויים לכל דברים, רשאי כל אחד לחשוב פעמיים על כפייתו לשרת במה שקוראים צה"ל" וסבר כך עד מותו שאכן לא צריך להתגייס לצה"ל?
4) האם מארי פסק לברך על מלוואח ג'חנון וקובנ המוציא?