דבר הסמוי העין
שלום לכבוד הרב השם ישמרהו ויחיהו
1."אין הברכה שרויה אלא על הדבר הסמוי מהעין" האם זה חל על כל עניין גשמי? לימודים, זוגיות
2. מהו טעמו, אם זה משום עין הרע הרי אין אדם פוגע במוכן אצל חבירו (ועוד הוא "רקב עצמות קנאה")
שלום לכבוד הרב השם ישמרהו ויחיהו
1."אין הברכה שרויה אלא על הדבר הסמוי מהעין" האם זה חל על כל עניין גשמי? לימודים, זוגיות
2. מהו טעמו, אם זה משום עין הרע הרי אין אדם פוגע במוכן אצל חבירו (ועוד הוא "רקב עצמות קנאה")
האם יש סגולה מסוימת למכירת דירה (שמעתי על איזה עשב מסוים)?
ראיתי כי הרב ענה שאם בצל קלוף נשאר במקרר מותר לאוכלו (http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id= 116166)
רציתי רק להבין עניין קטן אחד. הגמרא בנדה (יז) אומרת במפורש שאפילו שהבצל הקלוף נמצא בקופסה שסגורה וחתומה עדיין מתחייב בנפשו מי שאוכל והמפרשים הסבירו שמדובר ברוח רעה. אז כמדומה שלשיטת הרב אפילו אם הבצל מחוץ למקרר עדיין לא שייך עליו פשוט רוח רעה. ולכן המקרר לא מעלה ולא מוריד. האם הבנתי נכון?
שלום לרב הלכות ע"ז פי"א.
1) "וכן האוחז את העיניים, ומדמה בפני הרואים שעשה מעשה תימהון והוא לא עשה–הרי זה בכלל מעונן, ולוקה". א) האם יש בעיה עם הקוסמים של היום?
ב) אם הוא מפרש בתחילה שזה אחיזת עיניים וזריזות ידיים האם מותר?
ג) האם מותר לצפות בקוסמים של היום?
2) "מי שנשכו עקרב או נחש, מותר ללחוש על מקום הנשיכה, ואפילו בשבת, כדי ליישב דעתו ולחזק ליבו" מה לי יום חול מה לי יום שבת?
3) האוחז את העיניים מדוע בהלכה ט' כתב לוקה ובהלכה ט"ו כתב לוקה מכת מרדות?
האם לכבוד מארי, יש השערה מהו פ' אגדת חז"ל: שלושה דברים אמרו באוב: המעלה - רואהו ואינו שומע, הנצרך לו - שמעו ואינו רואהו, ושאינו נצרך לו - לא רואה ולא שומע.
לכבוד מורנו ורבנו מורי רצון ערוסי יצ"ו שלום וברכה! ביום חמישי נפוצה שמועה כאש בשדה קוצים כי משעה מסוימת עד שעה מסוימת (נדמה לי כי מאחת וארבעים עד שתיים אחה"צ) השמש נמצאת במקום מסוים ביחס לכוכבים וכו', וזוהי עת רצון שמתקבלות כל התפילות. האם אין בכך משום לא תעוננו? והאם יש חובה להודיע לאדם הטועה בזה כי יש בכך משום לא תעוננו? בברכה ובתודה
שלום לרב 1- מדוע התורה אסרה עלינו ללכת לאנשים שמכנים את עצמם "מגלה עתידות"? 2- האם מותר ללכת לרב שיקרא בקבלה או בספר הזוהר ויגיד לי מה צופן לי העתיד?
מארי ערוסי הנכבד, שמעתי הרצאתך באתר נצח ישראל בנושא השואל ששאל אודות "קטב מרירי". ובו הסברת בפירוט את הגורמים לדברי חז"ל הללו שהובאו במדרשים, וסקרת בטוב טעם את המהלך שהביא לאמירות אלו, וכן את ההתפתחות של החששות הללו. ועל כך יישר כוחך, אנו התלמידים צמאים לדעת וללמוד את הדברים הללו, מכיון שזוהי דרך רבינו, דרך השכל וההגיון, ולא הנהיה אחר כל מיני דברים שההמונים שטופים בהם. ובכל זאת, שמתי לב כי בסוף דבריך אמרת שעלינו להבין מטרות חז"ל וכיו"ב, אך לא לזלזל בדעות אלו של ההמון, אלא לקרבם וללמדם. זכורני שמארי הנחה אותנו כי רק ע"י זלזול באותן אמונות תפלות נבוא לידי הרחקתן (כתבים א, עמ' 101).
בעניין קמעות רבנו כותב במורה בפרק סא' בנוגע לקמעות "ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם 30 שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות 31. כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שלם לשמעם, כל שכן לסבור אותם." משמע מדברי רבנו שאין בקמעות ממשות? או שיש ממש בקמעות אך לא בכולם? ואם אין איך זה מסתדר עם הרבה מקובלים? כמו כך יצא לי להציץ בספר "מלחמות ה"' של הרב יחיא קאפח הבנתי ממש שקראתי שהוא לא מתנגד לספר הזוהר אלא למקובלים עצמם שכתבו דברים מסויים בשם ספר הזוהר. האם זה נכון?