לכבוד הרב אני מעוניין להעביר שיעור על סוגיית שומר שנרדם בחתונה. אדם שכר שומר כדי שישמור לו על המתנות בכניסה לאולם של החתונה. השומר לא עשה את עבודתו, ישן/הלך לאכול/לרקוד וכו' בסיום האירוע התעורר סכסוך האם צריך לשלם לשומר. בעל האירוע אומר שהשומר לא עשה את עבודתו, והשומר מודה שלא שמר אבל טוען שאם היה נגנב משהו אז הוא היה חייב לשלם לבעל האירוע את מלוא הסכום, מדין שומר שכר שחייב לשלם. על כן הוא סיפק לבעל האירוע פוליסת ביטוח וזה לא משנה אם הוא שמר בפועל או לא. האם הרב יכול להפנות אותי לקצה חוט כלשהו של מקורות המאפשרים לדון בסוגיה או לדמות אותה למקרה אחר?

שלום וברכה, כת"ח אשאל על הלכה המופיעה בגמרא, ברמב"ם, ושו"ע, אבל משום מה לא ראיתי שמקפידים עליה. היאך צריך בימינו לקיים את ההלכה (אסו"ב כא, יז) "ולא תלך אשה בשוק ובנה אחריה גזירה שמא יתפשו בנה ותלך אחריו להחזירו ויתעללו בה הרשעים שתפסוהו דרך שחוק"? יש לנו כלל - אם בטל הטעם, לא בטלה הגזרה. לפיכך לכאורה צריך לקיים את כלל הזהירות הזה. מה דעת הרב? ברוך תהיה

בס״ד לרב רצון ערוסי, שלום רב מדוע הרמב״ם משמיט את דין כתובת כהנים ומשפחות המיוחסות?
תודה מראש.

שלום לרב

שלום לכבוד הרב,
הרמב"ם בהלכות קריאת שמע פרק א הלכה ח כותב שאם פתח בשחרית ביוצר אור וסיים במעריב ערבים - לא יצא. אבל פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור - יצא. וכן בערב פתח ואמר המעריב ערבים וסיים ביוצר אור - לא יצא. אבל פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים - יצא שכל הברכות הולכות אחר חתימתן. שאלתי - האם כוונת הרמב"ם כפירוש רש"י הסובר שהיה בכוונתו לאמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם יוצר אור אבל נזכר והמשיך אשר בדברו מעריב ערבים. או שהכוונה שהחל ביוצר אור עד הסוף אבל חתם במעריב ערבים או שמא ישנה הבנה אחרת בדעת הרמב"ם? הרב קאפח לא הבהיר בדיוק במי הוא מצדד
בתודה מראש יוסף

מורנו ורבנו הנכבד יורנו מה דעתו בעניין הפסוק שנהוג לשיר היום בכניסה של רבנים לאירועים או לדרשות לישיבות וכו' ימים על ימי מלך תוסיף, ועד כהנה וכהנה. וכן האם היה מנהג בתימן לשיר שירים כאלה לרבנים ומאריין?

לכבוד הרב,
מהו המקור למושג ה"סמיכה לרבנות" המקובל בימינו, ולחובה לקבל סמיכה כזאת לצורך הוראת הלכה? בתקופת התלמוד היה קיים מושג ה"סמיכה" המסורתי לצורך דיני קנסות וכיו"ב, אבל הוא בטל. השאלה איפה מצינו שחכמים נדרשו לעבור בחינות כלשהן לצורך הוראת הלכה, והאם זה חובה הלכתית או שההסמכה היא בגדר המלצה. השאלה היא לצרכי התעניינות תיאורתי ולא למעשה (סתם לדעת מה מקור המושג, לא כדי להורות באמת הלכה למישהו).

שלום הרב, בתיאור ברכות השחר ברמב"ם הוא כותב קודם כל את "א - להי נצור" ולאחר כמה ברכות, כשיכסה ראשו "עוטר ישראל בתפארה". משמע, שאת כל הברכות עד כאן הרמב"ם מברך ללא כיסוי הראש? אם כן, אשמח שהרב ירחיב על חובת כיסוי הראש בברכות ובכלל.
תודה

לכבוד הרב,
ישנה סתירה ברמב"ם לגבי גדרי מצוות שמיעה לדברי חכמים - "לא תסור": בספר המצוות ובהלכות ממרים משמע שהמצווה מן התורה לדעת הרמב"ם היא רק כלפי בית הדין הגדול שנמצא בלשכת הגזית. ואילו בהקדמה למשנה תורה הרמב"ם כותב שאנו מחוייבים להשמע לתלמוד מדין "לא תסור" והרי בזמן המשנה והתלמוד כבר חרב בית המקדש ולא היו בתי דין בלשכת הגזית. אז מה הפתרון?

שלום וברכה למארי ערוסי, רבנו פסק באישות פכ"ד הי"ד שאשה נשואה מחויבת ללבוש בביתה לפחות 'סינר'. מה סינר זה? בירושלמי נאמר שחייבת לחגרו "בין מלפניה בין לאחריה". אך לא מצאתי עוד מידע לגבי הסינר הזה. מארי קאפח סובר שרבנו לא סובר שהסינר הוא מכנסיים תחתונים קצרים, כפרש"י. ולכאורה נראה מהירושלמי הזה שהוא צודק. אם כן מהו הסינר? ברוך תהיה