לק"י יורנו רבינו הצטברו לי שאלות וקושיות במשנת הרמב"ם ואשמח אם הרב יסייע לי להתיר ספקותיי 1- הרמב"ם כתב בהלכות שמיטה הלכה ראשונה וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות בשנה זו, ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה ומאידך כתב שאין אסור מהתורה אלא רק 2 אבות ו2 תולדו כמו שבאר בהמשך גם בספר המצוות נראה שיש סתירה לנאמר שם כתב במצות ל"ת רכא "ולמה יצאו להקיש אליהם: מה זרע וזמיר מיוחדין שהן עבודה בארץ ובאילן, אף אני אין לי אלא דבר שהוא עבודה בארץ ובאילן– לא מובן לי שיטת הרמב"ם כלל 2- הרב קאפח בהלכות חנוכה אות כ אמר שאין מקום לשיטת הרמב"ם להוסיף אמירת הלל ביום העצמאות כיוון שאין להוסיף אחרי שאין לנו נבואה.

שלום כבוד הרב,
רציתי לדעת האם בכדי לגשת לבחינות של הדיינות חייב האדם להחזיק תעודת "יורה יורה"? וא"כ האם במקרה ואדם אין לו, אך כן יש לו השכלה תורנית נרחבת, חיבר ספרים וכיו"ב, האם הרבנות תתחשב בכך ותאפשר לו לגשת למבחנים?

שלום כבוד הרב.
אני נתקל לא פעם ברבנים שמורים הלכה מסויימת לציבור, אך כאשר באים יחידים לשאול אותם באופן פרטני הם מורים להם הלכה אחרת. כדוגמת רבנים שלא מתירים עליה להר הבית, אך כאשר שואלים אותם באופן פרטני הם מתירים.
רציתי לדעת מה דעתך בנושא ומדוע רבנים לא מורים את אותה הלכה לציבור כמו ליחיד.
תודה רבה.

שלום לכבוד הרב,
1. אודה לתשובת הרב בעניין מקור המשפט "גירסא שינקותא לא משתכחא"
2. האם כבוד הרב הוציא ספר הלכות על הסדר שניתן לרוכשו וא"כ היכן ניתן?
תודה לכבוד הרב נ.

בס"ד לרב שלום,
1. האם הכוהנים של היום הם כוהנים אמיתיים שכאשר יבנה ביה"מק הם יעבדו שם?
2. האם הכוהנים של היום הם מצאצאי אהרון הכהן?
3. אם הם לא כוהנים אמיתיים אז למה משפחתם הם כהן? ומי בחר בהם?

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי רבי אברהם בן הרמב"ם כתב ש'קיפוף' הוא הנמיה. האם אפשר לסמוך עליו בזיהוי זה, ששכך דעת הרמב"ם, ולברך עליה? (דרך אגב, בדקתי מה מיוחד בנמיה, ומצאתי 2 דברים: כשהיא רוצה לתצפת היא עומדת על 2 רגליה האחוריות (כאדם). וכן היא עושה את צרכיה במקום מסוים ושוב ושוב.) ברוך תהיה

שלום מארי במקום מושבי יש לנו מניין אחד לכל העדות ובקריאת ההפטרה על ידי נשאלה שאלה כי הרי עדות ספרד ואשכנז קוראים הפטרה מתנ"ך מלא וכן ממגילה על קלף ואני מנהג יהדות תימן לקרוא מחומש או מספר הפטריות -
1. מה המקור לכך
2. אם יש לרב מאמר השתלשלות המנהג אשמח אם יוכל לשלוח לי. בברכת התורה חיילך לאוריתא נאור בשארי

לק"י לכבוד הרב ערוסי שלום רב וחודש טוב. בבית הכנסת בו אני מתפלל הוצתה השבת מחלוקת בעניין הילד המתרגם את הפרשה, היו מי שביקשו שהילד יעמוד ואבי הילד טען שאין שום חיוב לעמוד ושהילד יכול לשבת - ולאחר מכן כשהמשיכו להפציר בילד לעמוד אביו החליט שהילד לא יתרגם יותר עד ש"הקהל יחזור בו מטעותו".. יש לי שתי שאלות:
1. האם יש חיוב מן הדין שהמתרגם יעמוד בשעת התרגום ומה המקור?
2. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית אז האם המתרגם חייב לעמוד סמוך לתיבה (ליד הקורא) או שיכול לעמוד במקומו?
תודה רבה שבוע טוב וחודש טוב

שלום רב לכבוד הרב איזה דבר צריך לעשות כדי שיועיל לזיכרון ונגד שיכחה?

שלום מארי! אומר החבר במאמר ראשון, פסקה כ"ז גבי גרים: "... ולא ישתווה עימנו". מארי במקום בהערה 27 מעיר: "איני יודע במה, ולא מה כוונת ריה"ל". הכוזרי, פסקה קט"ו: "... ועם כל זה לא ישתווה המתגייר בדיני ישראל עם האזרח, כי האזרחים במיוחד מוכשרים לנבואה". כלומר, רק האזרחים - לאפוקי הגרים! והנה לנו שוני בין הערת מארי לריה"ל. דריה"ל מפורשות אומר שגר לא יכול להגיע לנבואה ומארי אומר שהוא אינו יודע במה הגר שונה מיהודי! קשה עליי לקבל זאת.