למארי שלום אנו מתפללים ויש אבל שאומר ואני זאת בריתי אמר המלה אותם הוא לא יכול לומר והצבור אומר לא נורא כך הוא רגיל מה עושים?

כבוד הרב שלום! אני נוהג להתפלל בנוסח תימן בלדי, ברצוני לשאול לגבי המצוי ואינו רצוי. רוב תפילותי אני עורך ביחד עם מנינים שאינם תימנים.
רציתי לברר לגבי:
1. אמירת תחנון בשחרית - האם להגיד את נוסח "לפניך..." או שמא "לדוד..." לספרדים או נפילת אפיים של נוסח ספרד, במנין אשכנזי?, ובאותו עניין האם לומר כמנהגנו קודם נפילת אפיים ואח"כ לענות ל -13 מידות? או ליפול מיד אחר חזרת הש"צ? מה דין בימי ב' וה'?
2. כנ"ל, במנחה?
3. אמירת עלינו במנחה?
4. אמירת "הודו" בשחרית?
5. לגבי מזמורים קודם שיר של יום שחרית?
6. לגבי עמידה ב -13 מידות יחד עם כולם או שאפשר לשבת?

שלום לרב שמע את השכוי רק לאחר תפילת שחרית. יברך?
תודה רבה.

ידוע שלפי רבינו אין עונים אמן בשמונה עשרה שמתפללים תפילה אחת. הסברה היא (לענ"ד, אם אני זוכר נכון) שאין אדם עונה אחר ברכותיו שהרי זה מגונה.
הרמב"ם כותב בהלכות תפילה שיש להגיד את ברכות קרית שמע יחד עם החזן וא"כ האם יש לענות אמן לברכות אלו??

לק"י לכבוד הרב שלום. האם תימני שעלה כחזן בתפילה ספרדית צריך לקרא שוב את קריאת שמע במבטא תימני, או שיוצא ידי חובה בקריאה במבטא הספרדי? ה' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים.

שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א. כותב הרמב"ם בהלכות תפילה יב, י: "מימות עזרא "נהגו" שיהא שם מתורגמן, מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה, כדי שיבינו עניין הדברים" מובן מכאן כמה עיקרים:
1. נהגו - נהגו מאליהם ואינו עיקר. אין זו תקנה או הנהגה של חכמים.
2. שיהא שם - זו לשון סבילה. רבנו בלשונו הזהב לא כתב "להעמיד", אלא "שיהא שם", אם יהא - יהא, ואם לא יהא - לא יהא.

לכבוד הרב שלום רב, אני לוי, אצלינו בבית כנסת אין כהן, ובעליות לתורה הולכים לפי סדר עלייה, מה שיוצא שהגבאי ניגש אלי ומעלה אותי ראשון, שני או מה שיוצא, רוב הפעמים אני מעיר לו שאסור לי לעלות אבל הוא לא מתייחס וממשיך בכך. אני ב"ה לומד בישיבה, השאלה שלי האם יש לי לסמוך על דברי הרמב"ם שפוסק שהגדול בחכמה קודם לקרות? (ח"ו אין פה עניין של יוהרה מצידי אלא אליבא דאמת בעוד שרובם אם לא כולם הם בעלי בתים) יורנו הרב דרכי ד' בכבוד רב