דילוג לתוכן העיקרי

המתפלל במנין מסויים ושמע קדושה או קדיש ממנין אחר הסמוך לו, כיצד ינהג?

תוכן

האם יענה משום כבוד שמים למרות ההפסק בתפילתו או לא יענה ע"מ שלא יווצר הרושם של עבודת ה' שלא על בסיס מושכל?
מדוע, אם כן, מפסיקין בקרית שמע לכבודו של אבא, של רב, של מלך בשר ודם?
הניתן להקל בהפסקה בקריאת הזמירות או שהנוסח המיוחד שקבעו להם חז"ל בא לאותת שהעוסק במצווה פטור מן המצווה?

תפילה במנין בנוסח אחר.

כבוד הרב שלום! אני נוהג להתפלל בנוסח תימן בלדי, ברצוני לשאול לגבי המצוי ואינו רצוי. רוב תפילותי אני עורך ביחד עם מנינים שאינם תימנים.
רציתי לברר לגבי:
1. אמירת תחנון בשחרית - האם להגיד את נוסח "לפניך..." או שמא "לדוד..." לספרדים או נפילת אפיים של נוסח ספרד, במנין אשכנזי?, ובאותו עניין האם לומר כמנהגנו קודם נפילת אפיים ואח"כ לענות ל -13 מידות? או ליפול מיד אחר חזרת הש"צ? מה דין בימי ב' וה'?
2. כנ"ל, במנחה?
3. אמירת עלינו במנחה?
4. אמירת "הודו" בשחרית?
5. לגבי מזמורים קודם שיר של יום שחרית?
6. לגבי עמידה ב -13 מידות יחד עם כולם או שאפשר לשבת?

האם זכאי קונה קריאה לפיצוי אם הזמין החזן לעלייה לתורה מתפלל אחר בלא ליטול רשות הקונה?

תוכן

האם המכירות של קטעי תפילה או מברכים הינם בעלי אופי של מקח וממכר כמכירות פומביות?

אם התחייבויות אלו הן בעלי אופי של נדרים, האם יש לועד בית הכנסת זכות לתבוע מהקונה שישלם את נדרו דווקא לבית הכנסת?

בידוע שמכירות אלו מסייעות לתחזוקת בית הכנסת, מהם גבולות השימוש בהם ע"מ להימנע ממכשולים בעיקר בדיני ממונות?

מי שלא ישן כל הלילה, האם חייב ליטול ידיו שחרית?

תוכן

לשיטת הרמב"ם, מה טעמה של נטילת ידיים שחרית האם רק בגלל סיבות הגיינה?

האם בנסיבות אלו יהיה פטור מברכה והרי מי שלא ישן אינו מברך: "המעביר שינה מעיניי"?

הניתן ללמוד מכהן גדול ביום הכיפורים אשר למרות שלא ישן נתחייב טרם עבודת ה' בקידוש ידיו ורגליו?

עניית אמן בברכות קרית שמע

ידוע שלפי רבינו אין עונים אמן בשמונה עשרה שמתפללים תפילה אחת. הסברה היא (לענ"ד, אם אני זוכר נכון) שאין אדם עונה אחר ברכותיו שהרי זה מגונה.
הרמב"ם כותב בהלכות תפילה שיש להגיד את ברכות קרית שמע יחד עם החזן וא"כ האם יש לענות אמן לברכות אלו??

הרמב"ם ומנהג התרגום

שלום לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א. כותב הרמב"ם בהלכות תפילה יב, י: "מימות עזרא "נהגו" שיהא שם מתורגמן, מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה, כדי שיבינו עניין הדברים" מובן מכאן כמה עיקרים:
1. נהגו - נהגו מאליהם ואינו עיקר. אין זו תקנה או הנהגה של חכמים.
2. שיהא שם - זו לשון סבילה. רבנו בלשונו הזהב לא כתב "להעמיד", אלא "שיהא שם", אם יהא - יהא, ואם לא יהא - לא יהא.

עלייה לתורה

לכבוד הרב שלום רב, אני לוי, אצלינו בבית כנסת אין כהן, ובעליות לתורה הולכים לפי סדר עלייה, מה שיוצא שהגבאי ניגש אלי ומעלה אותי ראשון, שני או מה שיוצא, רוב הפעמים אני מעיר לו שאסור לי לעלות אבל הוא לא מתייחס וממשיך בכך. אני ב"ה לומד בישיבה, השאלה שלי האם יש לי לסמוך על דברי הרמב"ם שפוסק שהגדול בחכמה קודם לקרות? (ח"ו אין פה עניין של יוהרה מצידי אלא אליבא דאמת בעוד שרובם אם לא כולם הם בעלי בתים) יורנו הרב דרכי ד' בכבוד רב

Subscribe to הלכות תפילה