קורא שקרא בספר תורה ראשון, מהו לקרוא בספר שני
מקורות: גמרא, יומא, סט, ב - ע, א;
רבינו, תפלה, יב, כג
מקורות: גמרא, יומא, סט, ב - ע, א;
רבינו, תפלה, יב, כג
שלום וברכה
1. בסידורי ספרד החדשים נדפס ליד שמות הקודש כוונות שיש לכוון כשאומר שם קודש מסוים
א. מה מקור כוונות אלו ? והאם זה בגדר חיוב ?
ב. מנהג תימן בזה ?
שלום וברכה
1. שתיית קפה עם חלב לפני תפילת השחר בזמנינו מה הדין ?
שלום כבוד הרב,
1) איך מתעטפים בטלית גדול בבוקר לשיטת הרמב"ם? והאם העיטוף הקלאסי (כמו צעיף סביב הראש) שנוהגים בו כל הספרדים, יוצאים בו ידי חובת לשיטת הרמב"ם?
2) בפירוש המשניות (מסכת אבות פ"ה) כותב הרמב"ם כי פי אתונו של בלעם שנבראה בבן השמשות הכוונה ליכולת הדיבור שלה, ומעניין שהרב קאפח לא מעיר שם על אתר כלום... איך זה מסתדר עם דברי הר"מ במו"נ שטען כי מעשה אתונו של בלעם היה בנבואה?
3) מה היה דעת הרב קאפח כלפי האבן - עזרא לאחר שידע כי הוא סבר שכל הפרק אחרון בתורה לא נכתב ע"י משה רבנו, וזה לכאורה עומד בסתירה עם עיקר אמונה של הרמב"ם?
שלום לכת"ר, האם מה שכתב רבינו "לפי שתפילת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה" הכוונה שאפשר להתפלל ערבית מפלג המנחה? כיצד יסביר רבנו את הכלל התלמודי "דעבד כמן עבד וכו"' בנוגע למחלוקת ר"י וחכמים בנושא הנ"ל?
תודה.
שלום מארי ערוסי
מארי ענה לי בתובה על שמע במלים הללו
חכמי ישראל שתיקנו שתפילת ערבית תהפוך לחובה, כי ביסודה היא רשות, הם שהורו שאפשר להקדים את תפילת ערבית.
אבל בפרוש מארי קאפח אני כנראה רואה אחר וזה לשונו וכבר בארתי שאין זו דעת רבינו דלדעת רבינו מטריחין אותו ופירוש רשות דמעיקרא היתה רשות וחזרה להיות חובה לא מדין תקנת חזל אלא מדין נדר ״כבר קבלו אבותיכם עליהם״ וגו׳
האם צריך להבין כמו רב אמר שזה תקנה למה מארי קאפח לא כתב כך בפרוש