כמה פעמים ביום אומר אבל קדיש על הוריו אחרי החודש הראשון, לפי מנהג בלדי?
כמה פעמים ביום יש חיוב לאבל לקרוא קדיש על הוריו בשנת האבל, לאחר החודש הראשון?
שלום וברכה
1. בסידורי ספרד החדשים נדפס ליד שמות הקודש כוונות שיש לכוון כשאומר שם קודש מסוים
א. מה מקור כוונות אלו ? והאם זה בגדר חיוב ?
ב. מנהג תימן בזה ?
אלו כוונות לפי תורת הסוד.
לא נהגו בהן אבותינו.
כי אבותינו נמנו על אלו, כמו הר"ש משאנץ, שאמר שהלואי שנדע להתכוון לפשוטם של דברים, ובמיוחד בקרית שמע.
כמה פעמים ביום יש חיוב לאבל לקרוא קדיש על הוריו בשנת האבל, לאחר החודש הראשון?
האם "עניה סוערה" לפי שבע דנחמתא או "מחר חודש" לפי דין התלמוד?
מדוע בתלמוד התמודדו עם בעיה דומה של ר"ח אב שחל בשבת ואילו שאלתנו לא נדונה כלל בתלמוד?
האם יש הבדל במדרג ורמת החיוב של תלת דפורענותא ביחס לשבע דנחמתא? מהי השתלשלות המנהגים בנדון בין העדות השונות?
שלום לרב,
ברצוני לדעת האם ספר תורה חייב בהגהה מידי זמן
או שהבדיקה הראשונית בעת רכישת הספר מספיקה לכל החיים
, מה גם שקוראים בספר התורה מידי שבוע אז חזקה עליו שהוא כשר,
לתשובת הרב אודה
האם יוצאים ידי חובת סעודת שבת לפני צאת הכוכבים והאם רשאים לקדש על הכוס מבעוד יום?
היש הבדלים בדין זה בין פסיקת רבינו הרמב"ם לבין פסיקת מרן השו"ע?
מהו, אם כן, הסדר המומלץ לביצוע בליל שבת במקומות אלו ע"מ לצאת ידי חובת כל השיטות?
שלום לכבוד הרב הגאון.
ידועה דעת הגאון מארי יוסף קאפח בדין אמירת הלל ביום העצמאות [וכן בשאר חגים שנקבעים במשך הדורות], שאין חכמים שבכל דור יכולים לקבעו מלבד אנשי כנסת הגדולה.
ושאלתי היא, איך חכמים קבעו אמירת הלל שלם בימי החנוכה?
א. האם צריך לעמוד ב"אל מלא רחמים"?
ב. האם צריך לעמוד ב"ויעבור ה' "?
ג. האם התוקע צריך לומר "ויעבור ה' "? אם כן, לפני כולם או אחריהם?
ראשית אדרוש בשלום מורי ורבי,
שלום וברכה
מחילה על שאני מטריח את הרב אך תורה היא וללמוד אני צריך..
א. בהקבלת פני הרב בסוכות הרב דיבר על שלוחי מצווה - האם גם בחזרתם לאחר שכבר עשו המצווה נחשבים כך?
ב. הרב הזכיר שמפני השלום יאכל אדם יבול נוכרי אצל חמיו, האם נכון להגיד כן גם לעניין ישיבה ואכילה בסוכה שאינה כשרה לדוג' שמתארח אצל קרוב משפחה ומגלה שהסוכה פסולה ממש?
ג. לגבי דין ברכת לישב בסוכה אם אדם קם באמצע סעודה להגיש אוכל האם יברך שוב? האם באמת מברכים בכל פעם שנוצר הפסק? ואם כן מה גדר הפסק.
שלום לכבוד הרב שליט"א
בתפילת מנחה הגעתי אחרי ברכת "אתה קדוש" של חזרת הש"ץ. התחלתי עמידה ומודים אמרתי כבר עם הציבור. אני מבין שאין זו תפילה בציבור, כהגדרתה, האמנם? חזק וברוך.
האם יש קשר בין חובת הזימון היחודית דווקא לברהמ"ז שאחד מברך לכולם, למסלול עניית אמן ע"מ לצאת י"ח בשאר ברכות?
האם חובה על מי שסעד לברך בפני עצמו כשאין זימון או שגם בנסיבות אלו יוכל לסמוך על חברו המברך?
האם דין תפילת הציבור כדין הברכות או שיש לה דין יחודי שחייב להתפלל מלה במלה ולא לסמוך על הש"צ?
שלום לרב 1- האם מותר לכפול את הפסוק הודו לה כי טוב כי לעולם חסדו שאומרים בהתלחת פסוקי זמרה? 2- האם מותר לקרוא בבית מפרשת העקדה עד ישתבח בלי תפילין ואחרי זה לבוא לבית הכנסת ולהניח תפילין?