שמעתי את השיעור "פיסול בספר תורה תימני ששירת האזינו נכתבה שלא בהתאם למסורת" והבנתי את התשובה.
שאלתי: למה השורות הכתובות בצורה זו לא נחשבות כמו פרשיות פתוחות וסתומות,
דבר שכן היה פוסל כתיבתם בצורה אחרת?

ומעניין לעניין על אותו עניין:
יש בתנ"ך אותיות גדולות וקטנות ודרשות והסברים על כתיבה כזו בהקשר לפסוק.
שאלתי: מה ההסבר ה כ ל ל י שיש כאלה אותיות?

בתודה מראש!

שלום וברכה
1. האם מנהג יהדות תימן להתעטף בטלית לפני כל תפילה ? ומדוע הנהיגו כך?
2. בזמנינו האם לבישת חליפה יכולה להיות תחליף לטלית גדול?
3. במקום שלא נוהגים להתעטף האם יש להימנע? ואם אינם מקפידים האם יהיה מותר להתעטף?
4. האם כשבאים אנו לבית אבלים בערב שבת המנהג להתעטף שם בטלית?

שלום וברכה
1. האם באמירת טקסט הגמרא לחוד ופעמים ללא הבנה יש בה מצווה של תלמוד תורה

שלום וברכה
אם לפני עזרא ובית דינו לא היה נוסח אחיד לתפילה ואח"כ בזמן עזרא ובית דינו קבעו נוסח ברכות ותפילות
1] מה כוח ב"ד אחר עזרא שיכול לשנות את אשר קבעו ראשונים

שלום וברכה
1] איך הוגים את התיבה וקשרתם האם אוקשרתם או ווקשרתם ?

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, ביום שבת הבעל קורא קרא את הפסוק "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תִּקַּח - לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ שְׁנֵי, בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל - הַכֹּהֵן, אֶל - פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד." והוציא את ה"הא" האחרונה שבתיבה "וְהֵבִיאָה" במפיק ברור ביותר. הוא חשב שאין בכך שינוי משמעות ולא קרא שוב אותו פסוק. אני פגשתי אותו מאוחר יותר והסברתי לא שמקריאתו השתמע שמישהו הביא קרבן אחד בעוד בתורה מדובר באישה המביאה את קרבנותיה. ז"א שבקריאתו השתנע משמעות הפסוק לחלוטין. האם כבוד מארי מסכים עימי ויהיה צורך לשוב ולקרוא אותם פסוקים בשבת הבאה לפני תחילת פרשת השבוע?