דילוג לתוכן העיקרי

חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)

השאלה בעקבות אישור "בקריאה טרומית הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-2023.
ככל הידוע לי בבית המשפט הישראלי האזרחי יש היררכיה – בתי משפט שלום, בית משפט מחוזי ובית משפט עליון. 
ככל הידוע לי בבתי הדין הפוסקים לפי דין תורה ההיררכיה הזו לא כל כך מתקיימת בפועל כיוון שעדיין אין סנהדרין.
שאלה:  
מה לדעת הרב צפוי באם יתקבל חוק זה וייושם?  
האם לדעת הרב לחוק זה תהיה השפעה על הקמת סנהדרין?
 

האם מותר ללמוד משפטים ולעסוק בתחום המקרקעין, איזה בעיות נפגשים איתם ואיך ניתן ללמוד ולהתמודד איתם.

שלום הרב,
כיצד ניתן לעבוד כעורך דין בנושא המקרקעין וללמוד את נושא ההתמודדות עם ריבית?
ובנוגע לערכאות, האם ניתן לייצג תובע שלא רוצה ללכת לבית דין שהרי מגיע אלי כעורך דין.
אודה בכל מקרה גם למקורות הרחבה בנושא שאוכל לדעת איך להתמודד ומה לעשות על מנת להמנע מאיסורים.
תודה רבה

פסילת בית המשפט העליון את חוק ההסדרה - השיבה שופטינו כבראשונה

תוכן

תמונה: התיישבות יהודה ושומרון, צילום: מתי שריקי

החלטת בג"ץ לבטל את חוק ההסדרה, חוק שמטרתו היתה להסדיר את ההתיישבות ליישובים שהתיישבו ובנו את בתיהם על מה שנקרא אדמות שתחת שלטון צבאי.

ההחלטה לביטול החוק מייצרת משמעות מעשית הרת אסון, שלכאורה ראוי שאלפי בתי אב יאלצו לעקור מבתיהם מעין התנתקות שנייה אולי במהדורה הרבה יותר גדולה, והרבה יותר קשה.

השפעת ראש העיר בהיבט הדתי - המשך שאלה

לכבוד הרב,
בהמשך לשאלתי על הלכות בחירות והקריטריון לבחירת ראש עיר,
רציתי לשאול: עד כמה, אם בכלל, יש לראש רשות מקומית השפעה על ענייני הדת ביישוב? ובמה מתבטאת. כי לכאורה - למרות החשיבות שהציבור הדתי מייחס למידת הדתיות של מועמד - ניתן לומר שאין לרשות מקומית זיקה לענייני דת. רוב ככל ענייני הדת שביישוב - מנוהלים או על ידי הרבנות המקומית/מועצה דתית, או על ידי עמותות פרטיות. זה כולל את בתי הכנסת, בתי מדרש, כוללים, כשרות, מקוואות, קבורה וכיו"ב היכן אם בכלל נכנס ראש הראשות המקומית?

פנייה לבית משפט

שלום לכבוד הרב,
האם מותר להגיש תביעה כספית לבית משפט של המדינה נגד בית חולים בגין עגמת נפש וביוש של אשה שאושפזה בבית החולים בידי האחות המטפלת אשר התעמרה בה (מילולית ופיסית) ופגעה מאד בצניעותה בניגוד לרצונה ובנוכחות גבר? האם חל איסור להגיש תביעה כאמור, כגון בגין איסור פניה לערכאות או שמא קבלת פיצוי כספי, ככל שייפסק ע"י ביהמ"ש, מהווה גזל ובניגוד לדעת תורה? אודה להוראת הרב בעניין זה.

חוב לא ברור

באמצע 2009 קבלתי מחברת הדואר שירות (נסח טאבו) חברת הדואר הייתה אמורה לגבות את החוב עבור השירות בסך של כ70 ש. ח באמצעות בזק. לפני כחודש קבלתי דרישה מחברת הדואר דרישה לתשלום משום שלטענת לא גבו את החוב מבזק. מתעורר בי הספק שאם בטעות שכחו לגבות או להזכיר לי על החוב במשך 5 שנים אולי כן שלמתי ובטעות לא מועדכן אצלם. חובת ההוכחה שמוטלת (?) עלי יקרה מסכום החוב. מיותר לציין שאני ממש לא זוכר. מה לעשות במקרה זה? או כאשר היה מדובר בחוב משמעותי ?

Subscribe to ערכאות