'בית הדין הבינלאומי' אינו אלא יציר כפיהם של שונאי ישראל ויש להתייחס אליהם כשודדים וכליסטים

בעולם כולו נשמעות תגובות של אישים שונים על ההחלטה להעמיד לדין את ראש ממשלת ישראל ואת שר הביטחון בבית דין שמתיימר להתקרא 'בית דין בינלאומי'. בדרך כלל, התגובות מתעמתות עם התוכן, שאינו אינו מוצדק כלל ועיקר. אך אין זה מספיק שרק כך תהיה התגובה. התגובה צריכה להיות שונה בתכלית.

 

כל גורם שלא התקבל כבית דין, אלא רק מי שקיבל אותו – הוא זה שמכיר בו. מי שלא קיבל אותו, אינו מכיר בו. כאשר גוף כזה דן את מי שלא קיבל אותו, הוא נקרא לשיטתם ליסטים, שודדי ים או שודדי דרכים. כאלה היו רבים בעולם, אשר כביכול שפטו את עוברי הדרכים, גזלו מהם ושדדו אותם – הכול בשם איזה דין מסוים.

 

צריך להתייחס לגופים כאלה כאל ליסטים ושודדים, ולא להתווכח על התוכן של פסק הדין. אם אינך מכיר בסמכותו, מדוע שתתווכח על התוכן? זה כאילו שאתה מכיר בסמכותו, אבל מתווכח על התוכן – זו שגיאה.

 

יתרה מכך, יש בהלכה רעיון יפה מאוד: שאם מישהו מנדה אחר, והמנדה חושב שהמנדה אינו צודק בעצם הטלת הנידוי, הוא אומר לו: "אדרבה, אתה תהיה מנודה, לא אני". כלומר, אותו גורם שבא לקבוע מה אנחנו ומי אנחנו ומה מגיע לנו, עליו להשיב מלחמה שערה – לא על התוכן אלא על עצם המהות.

 

הגוף הזה, שמכונה כביכול "בית דין", אינו בית דין, אלא צוות של שונאי ישראל. בשם "דין בינלאומי" – שלא היה, לא נברא ולא קיים – הם מצהירים הצהרות חסרות בסיס. לכן יש להשיב מלחמה שערה, לא כנגד התוכן אלא כנגד עצם המהות של אותו גוף.

 

מחר או מחרתיים נחזור למצב שהיה ידוע – שודדי ים ושודדי דרכים. גם הם דיברו בשם הדין: הם לא עצרו אדם ושדדו אותו סתם כך אלא תמיד הייתה להם איזו סיבה או הצדקה.

 

ומה ההבדל? בפרשת השבוע, למשל, עבדי פרעה לקחו את שרה אמנו. הקב"ה נגע את פרעה, ואז פרעה קרא לאברהם ואמר: "למה לא אמרת שהיא אשתך? אם היית אומר, לא היינו נוגעים בה." האם זה התיר לו לחטוף אישה? מדוע בכלל לקחת אישה בכוח?

 

כל זה משקף טעות של אנשים – שודדים וליסטים כאלה. יש להתייחס אליהם ככאלה, והקב"ה יעקרם מן העולם.