שהחיינו על טלית ותפלין
שלום וברכה למורנו הרב שליט"א
נשאל רבנו הרמב"ם (סימן קמא הו"ד בהלכות ברכות פי"א ציון טז עמ' תרנח) האם יש לברך שהחיינו על תפלין שנקרעו או שחידש את הציצית. ולא נתברר לי מתשובתו כיצד הורה להלכה.
שאלתי היא, האם לדעת הרמב"ם יש לברך שהחינו על תפלין שחידש בהם את הפרשיות?
האם לדעת הרמב"ם יש לברך שהחינו על תפלין שהחליף בהם את הרצועות?
האם לדעת הרמב"ם יש לברך שהחינו על טלית שהחליף בהם את הפתילות?
האם יש חילוק האם הרצועות/פתילות היו פסולות ולכן החליפן?
בברכה
מה מברכים על סמבוסק
שלום מה מברכים על סמבוסק?
לכאורה לפי דין השוע בסמבוסק אפוייה שממולאת בבשר לפי המ"א שם מכיוון שדרך לשבוע מזה, אז ברכתו המוציא, אך נראה על פניו שההשתילי זיתים לא סובר כך, כי הוא פוסק כטז... וקובע שאין זה קשור לשביעה או לא ברכתו לא המוציא.... כיצד צריך לנהוג? לכאורה לפי הרמבם זה המוציא
שאילת שלום
האם יש חובה לשאול בשלום חבירו בשם, כדברי בועז לקוצרים?
בנוסח הברכה
מדוע פותחים בברכות בלשון נוכח "אתה" ומסיימים בלשון נסתר "אשר קדשנו וצונו" ?
זימון בצורות שונות
שלום הרב, מספר שאלות.
1) האם כאשר יש 3 נשים וגבר אחד או שניים, האם האיש יכול לענות לזימון שלהן? ואם לא, איך ינהג?
2) ראיתי בספר 'ברכת משה' שמבאר שהטעם לכך שנשים לא מצטרפות לזימון עם גברים הוא בגלל שדרגת החיוב של האישה מוטלת בספק. אם ככה, האם אפשר שהאישה היא זו שתזמן (כאשר יש גבר ושתי נשים או להיפך) וככה הצירוף של שלושת הדעות יצטרף להיות כמו זימון של שלוש נשים? (כי בעצם יש חלק ודאי וחלק ספק)
האם צריל לברך שוב
אם ברכתי ברכה ראשונה בבית האם כשאני יוצא לחצר שלי כשאני תחת כיפת השמיים צריך לברך שוב?
ברכת האילנות על שקדיה בט"ו בשבט
ראיתי שתי שקדיות פורחות היום, כ"ו שבט. האם מותר לברך עליהן ברכת האילנות? או שמא הברכה היא דווקא בזמן שרוב האילנות פורחים?