לכב'
ידידי הי"ו
כנהר – שלום, וכנחל שוטף - ברכה,
לשאלתך שאלת חכם, מה ניתן להסיק מתשובת רבנו, קמא, שחייב ברכת שהחיינו, כל מי שקנה תפילין או ציצית או גם על מי שחידש ציצית. האם יש ללמוד מכך שיברך שהחיינו אחר שהחליף רצועות לתפילין או מי שחידש בהם את הפרשיות ועוד.
כדי להשיב על שאלה מושכלת זו נתייחס לדין ברכת שהחיינו על מצוות שהן גם קניין לו כמו ציצית ותפילין.
א לפי רבנו, הקונה ציצית או תפילין מברך שהחיינו ולאו דוקא בעת הנחתן או העיטוף בהן, ברכות, יא, ט, ובתשובת רבנו, שם, החלק השני של המצוות. וכן היא דעת מרן לגבי ציצית, שו"ע, או"ח, כב, א, אך לא פסק כן לגבי תפילין.
ב לגבי טלית ישנה שנתן בה חוטי ציצית חדשים, נחלקו פוסקי ההלכה, שת"ז, שם, סק"א פסק כהלבוש, שאין לברך שהחיינו. לעומתו מהרי"ץ, שו"ת פעולת צדיק, ח"ב, קסח, למד מדברי רבנו דאף העושה ציצית בטלית ישן ג"כ מברך שהחיינו.
ג הקונה כלים ישנים פסק מרן שו"ע, רכג, ג, מברך שהחיינו, כי בשביל הקונה הם לו כחדשים. לפי זה הקונה תפילין ישנים או טלית מצויצת ישנה, מברך שהחיינו כל שהם כשרים למצוותן.
ד ואם כן, גם בציצית וגם בתפילין, כל שחסר בהם חלק, שבלעדיו הם פסולים, הרי אם הוסיף בהם אותם חלקים, חוטי ציצית כשרים פרשיות תפילין כשרות, רצועות כשרות וכיו"ב, מברך שהחיינו, שעתה משחזרו להיות כשרים, כחדשים הם לו.
ה צריך לי עיון אם החליף פרשיות כשרות בכשרות, או רצועות כשרות ברצועות כשרות, רך בגלל שהן נאות יותר, אם מברך שהחיינו. ולענ"ד אינו מברך, כי החיוב לברך שהחיינו על ציצית ועל תפילין, הוא צירוף של שני דברים שהם ראויות למצוותן. ושהם קנין לו, כי לא די בקנין הם לו, אם אינן ראויות למצותן. ואין לברך שהחיינו בראויות למצותן ואינן קנין לו.
אמנם הקונה תפילין ישנות כשרות מברך שהחיינו, וכן הקונה טלית ישנה כשרה מברך שהחיינו.
אך המחדש חוטי ציצית חדשים בחוטי ציצית ישנים כשרים, אינו מברך שהחיינו, כי אין ברכת שהחיינו רק על החוטים החדשים, אלא על הטלית המצויצת הכשרה, גם אם היא או חלקיה ישנים וכן בתפילין.
זה מה שנראה לענ"ד.
בברכה רבה
רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי