דילוג לתוכן העיקרי

מדוע ברכה פותחת בלשון נוכח „אתה” וממשיכה בלשון נסתר „אשר קידשנו”?

שאלה

מדוע פותחים בברכות בלשון נוכח "אתה" ומסיימים בלשון נסתר "אשר קדשנו וצונו" ?

תשובה

כי ה' נסתר, מי יכול להשיג את אמיתת מציאותו, אבל מכח האמונה אנו עמלים לידע את ה', ככל שנוכל, כאילו הוא בגדר נוכח בשבילנו.