דילוג לתוכן העיקרי

בעניין קביעות סעודה לעניין ברכת המוציא או חובת אכילתה בסוכה

שלום רב. שמעתי את דברי הרב המוקלטים באתר בעניין 'קביעות סעודה' לעניין ברכת המוציא וכיו"ב. מהם הובן שהרב כרך את עניין שיעור ביצה יחד עם כוונתו שזו ארוחתו. אולם ,לענ"ד, מדברי רבנו ובעקבותיו מארי בהערתו בהל' סוכה פ"ו, הערה יד, משמע שעניין הכוונה יש לו נפקות רק מכזית עד כביצה מעט או יותר ואילו על שיעור יותר מכביצה [ושליש] גם אם לא כוון שזו לא תהיה ארוחתו - נחשב קביעות סעודה. ילמדנו רבנו

ההבדל בין דיני ברכות לדיני תפילה

בהמשך לשיחה עם הרב:

1.    בהלכה יומית לפני מספר חודשים, הרב השיב בעניין אבלים שלא יודעים להתפלל, אם מי שכבר התפלל יכול להוציא אותם ידי חובה. הרב אמר שלא, לפי שכבר יצא כבר ידי חובתו - תפלתו אינה אלא נדבה, ולא יכול להוציא את החייב בתפלה. הרב הוסיף שרק בקִרּוּי - שאינה אפשרות מעשית - יכולים לצאת.

הלכות ברכות

שלום הרב
אדם שאכל ירק ושתה מים וברצונו לברך ברכת בורא נפשות על המים,
א. האם בברכה זו פטר גם את החיוב בברכה אחרונה על הירק או שלא?
ב. האם הדבר תלוי בדעתו וכוונתו?
ג. מה יהיה הדין כשבירך בסתם ולא זכר את הירק?
תודה רבה לכבוד הרב

הוספת רכז ענבים ליין שאינו מבושל

ייו שאינו מבושל ואינו מסוכר, אך הוסיפו לו מעט רכז ענבים להמתיקו, ולכן הוא רק יין 'חצי יבש'. הרכז עצמו כמובן מבושל.
א. מה דינו לקידוש?
ב. מה דינו להבדלה?
ג. מה תהיה ברכתו לפי שיטת מארי?
 

Subscribe to הלכות ברכות