שלום רב. שמעתי את דברי הרב המוקלטים באתר בעניין 'קביעות סעודה' לעניין ברכת המוציא וכיו"ב. מהם הובן שהרב כרך את עניין שיעור ביצה יחד עם כוונתו שזו ארוחתו. אולם ,לענ"ד, מדברי רבנו ובעקבותיו מארי בהערתו בהל' סוכה פ"ו, הערה יד, משמע שעניין הכוונה יש לו נפקות רק מכזית עד כביצה מעט או יותר ואילו על שיעור יותר מכביצה [ושליש] גם אם לא כוון שזו לא תהיה ארוחתו - נחשב קביעות סעודה. ילמדנו רבנו
שלום לרב,
מדוע בליל הסדר נוטלים ידיים בברכה בגין טיבול הכרפס הרי אין היום רגילות לטבול ירק בנוזל?
ובהקשר זה, האם יש ליטול ידיים בברכה כשאוכלים תפוח בדבש נוזלי?
בברכה
בהמשך לשיחה עם הרב:
1. בהלכה יומית לפני מספר חודשים, הרב השיב בעניין אבלים שלא יודעים להתפלל, אם מי שכבר התפלל יכול להוציא אותם ידי חובה. הרב אמר שלא, לפי שכבר יצא כבר ידי חובתו - תפלתו אינה אלא נדבה, ולא יכול להוציא את החייב בתפלה. הרב הוסיף שרק בקִרּוּי - שאינה אפשרות מעשית - יכולים לצאת.
שלום הרב
אדם שאכל ירק ושתה מים וברצונו לברך ברכת בורא נפשות על המים,
א. האם בברכה זו פטר גם את החיוב בברכה אחרונה על הירק או שלא?
ב. האם הדבר תלוי בדעתו וכוונתו?
ג. מה יהיה הדין כשבירך בסתם ולא זכר את הירק?
תודה רבה לכבוד הרב
שלום לכבוד הרב
אין מספיק זמן כדי לעמוד תפילת עמידה עם הציבור, האם ניתן לומר את נוסח ברכת "השכיבנו" הקצר יותר שרבינו כותב בסדר התפילות?
תודה רבה
ייו שאינו מבושל ואינו מסוכר, אך הוסיפו לו מעט רכז ענבים להמתיקו, ולכן הוא רק יין 'חצי יבש'. הרכז עצמו כמובן מבושל.
א. מה דינו לקידוש?
ב. מה דינו להבדלה?
ג. מה תהיה ברכתו לפי שיטת מארי?