דילוג לתוכן העיקרי

האם גם חכמי אשכנז מודים שמותר, מן הדין, לדבר בין נטילת ידיים לבין ברכת "המוציא"?

תוכן

"תכף לנטילת ידים ברכה", לאיזה נטילה התכוונו חכמים ומהי משמעות התכיפה האם דבור או הפסק שתיה וכד'?
מה חמור יותר, דיבור בין נט"י לבין הברכה על הנטילה או דיבור בין נט"י לבין ברכת "המוציא"?
וכיצד יפרנסו את ההלכה שנפסקה על בסיס הגמרא: "נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום ואינו צריך ליטול ידיו לכל אכילה ובתנאי שלא יסיח דעתו"?

נטילת ידיים כהלכתה - הכיצד?

תוכן

היש חובה ליטול הידיים פעמיים בגלל חשש שמא יחזרו המים ויטמאו את הידיים?
כיצד הכמות המינימלית (רביעית) של מים מספיקה לנטילת שתי ידיים?
היש להגביה את הידיים בזמן הנטילה או שיש להשפילן לארץ?

נטילת ידיים

לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות תפלה וברכת כהנים: "טַהְרַת הַיָּדַיִם כֵּיצַד: רוֹחֵץ יָדָיו בַּמַּיִם עַד הַפֵּרֶק, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלַּל. הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ זְמָן הַתְּפִלָּה, וְלֹא הָיָה לוֹ מַיִם--אִם הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם אַרְבָּעָה מִילִין, שְׁהֶן שְׁמוֹנַת אֲלָפִים אַמָּה--הוֹלֵךְ עַד מְקוֹם הַמַּיִם וְרוֹחֵץ, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל; הָיָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּיִם יָתֵר מִכָּאן--מְקַנֵּחַ יָדָיו בִּצְרוֹר אוֹ בְּעָפָר אוֹ בְּקוֹרָה, וּמִתְפַּלֵּל."

אכל פת פחות מכשיעור כזית והשלים סעודתו במאכלים אחרים, מהן הברכות שיתחייב?

תוכן

האם יתחייב בברכה על כל אחד מהמאכלים, בורא פרי העץ, שהכל וכיו"ב?

האם אכילת פת בנסיבות אלו נחשבת סעודה ופוטרת מברכות את כל המאכלים הטפלים לה?

היש להתחשב בכוונתו המקורית לסעוד ורק אח"כ נמלך ופנה לאכול שאר דברים טרם שהשלים אכילת כזית פת?

האם חייבים לנגב ידיים טרם נטילת הידיים?

תוכן

מי שידיו נרטבו כתוצאה מרחצה לאחר יציאה מהשירותים או בגלל נגיעה באנטל האם ינגבם טרם נטילת ידים?

מהם התנאים הבסיסיים להכשרת נטילת ידיים להלכה?

האם ההלכה מבחינה בין דרגות שונות של נטילת ידיים?

Subscribe to נטילת ידים