האם דיני נטילת ידיים לחולין כוללות כל החומרות  של דיני נטילת ידיים לתרומה?

מדוע משתמש הרמב"ם במונח נטילה גם למים אחרונים למרות שתכלית המים לסלק זוהמה מן הידים? 

האם מנהג יהודי תימן ליטול מים אחרונים מכלי על ידי המסובים מעיד שכך צריך להיות מן הדין?

האם המוכר מלח סדומית יתחייב לשטוף ידיו במים דווקא מכלי למרות שלא סעד כלל?

מהם המבחנים להכשרת כלי לנטילת ידים, האם יש בהכרח זהות עם המבחנים לקביעת כלים לענין טומאה?

האם כוס חד פעמי או גביע האשל כנ"ל יחשבו כמוקצה בשבת שהרי לכאורה אינם כלים?

האם דרישות הכלי הראוי לקידוש חורגות מהגדרות המקובלות לגבי הכלים או שהן נובעות מהצורך להידור?

היש לפי דין התלמוד חובה לרחוץ ידיו או ליטלם בכל מקרה שיצא מבית הכסא?
מי שיצא באמצע הסעודה להשתין מים חייב ליטול ידו אחת בחזרתו. אם נחשוש לרוח רעה מדוע יטול רק יד אחת?
כיצד יש להתייחס לבית הכסא כמקום ששוכנת בו רוח רעה או כמקום זוהמה?

מהו מקור ההלכה שפסק מרן השו"ע המחייב נטילת ידיים ליוצא מבית הכסא גם אם לא עשה צרכיו?
לשיטת הרמב"ם האם יכול לברך "אשר יצר" לפני שניקה את ידיו?
לדעת האחרונים, האם נטילת ידיים בנסיבות אלו חלים עליה כל דיני נט"י כולל נטילה בכלי?

אם ישנה זהות מלאה בין הדינים של נט"י לחולין ונט"י לתרומה, מדוע גינו חכמי ישראל את הנוטל ידיו לפירות?

מדוע לפי הרמב"ם יש חובת מים שניים דווקא בנט"י לתרומה וכיצד מסביר מרן השו"ע מים שניים לחולין?

היש צורך לשיטת רבינו הרמב"ם ולשיטת למרן השו"ע בניגוב הידיות של הכלי או ניגוב היד שטרם נטהרה?