לשם קביעת כשרות ההדס,היש חשיבות אם רצף ה"משולש" הוא מראשו של ההדס לכיוון מטה או להיפך?

באילו נסיבות נחשב ההדס ל"שוטה" למרות שיש בחלק מהבד שלושה שלושה עלים בקן אחד?

הניתן להגדיר "עבות" גם הדס בעל שני עלים בלבד בכל קן שלכאורה אינו "שוטה" שהרי אין עלה שלישי בקן נפרד? 

נחלקה התיומת נפסל הלולב, האם אפילו עלה אחד שנחלק יפסול הלולב?

היש צורך לבצע בדיקות בזכוכית מגדלת ע"מ לוודא שלא נחלקה התיומת?

מהו הסטטוס של לולב שהדביקו את שני חלקיו בדבק? 

היש לדונו לפסול כמו האתרוג המורכב או ההדס השוטה. דהיינו, לולב זה יחשב כאינו מינו של הלולב מן התורה?

'כפות תמרים' שנאמרו בתורה, האם כולל אף לולב שפירותיו אינם ראויים לאכילה או כל מאפיין שאינו תואם הדקל המצוי?

היש להתחשב, לצורך קביעת כשרותו של לולב שכזה, בידיעות המדעיות לגבי סוגי הזנים השונים של הדקלים?

הלכה פסוקה: "מדאגבהיה נפק ביה". כיצד, א"כ, יטול הלולב מביתו ע"מ שלא יכשל באיסור ברכה לבטלה בבית הכנסת?

מה מעמדה של המטלית החופה בד"כ את הלולב, האם נחשבת כנטילת הלולב בכלי ואינו יוצא י"ח כשהיא כרוכה עליו?

אילו מסרים לבית היהודי משדרים לנו חכמי ישראל באמצעות ההלכות הקשורות בתחזוקת הלולב בימי חג הסוכות?

האם די בהשרת העלים השוטים ע"מ לתקן ולהשלים ההדס לכשרותו כ'משולש'?

האם הדס שכזה אינו המין שצוותה התורה ואז יהיה פסול גם לכל הסוכות?

מה קובע להלכה, האם רוב שטח ענף ההדס או רוב מספרי של עלי ה'משולש' ביחס לעלים השוטים?

האם מותר לחצות לשניים הדס 'משולש' שאורכו כפול מהשיעור המינימלי? לדעת הפוסלים את ההדס שנקטם ראשו, היש להתחשב בקביעת כשרותו דווקא אם עלתה בו תימרה?

היש צורך להשיר העלים השוטים כאשר רובו של ההדס 'משולש'. דהיינו, שלושה עלים יוצאים בקן אחד?

חצה הדס 'משולש' ארוך, האם נפסול אחד מבדי ההדס משום "שיורי מצוה"?

אם נשבר עוקצו של האתרוג התימני ולא ניטל לגמרי מגוף האתרוג, האם עדיין כשר ליום ראשון של החג?

מה עדיף ליטול למצוה, אתרוג התימני שניטל עוקצו או האתרוג המורכב המהודר בלא ברכה?