דילוג לתוכן העיקרי

היתר עיסקא

לרב שלום, אנחנו לקראת רכישת דירה וחסר לנו סכום כסף. שאלתנו היא: נניח ודירה עולה 1,000,000 ש"ח כאשר שכירות חודשית על דירה דומה היא כ -4,000 ש"ח. האם מותר לתת לבן משפחה קרוב אחר, להיות "שותף" ב10" מהדירה, כלומר שישלם 100,000 ש"ח עבור חלק מהדירה "ניתן נניח להקצות לו נכס מוחשי לצורך כך שתיראה שותפות ממשית - כמו מחסן וחנייה שרשומים בטאבו", ולשלם לו דמי שכירות ביחס של 10" ממחיר שכירות דירה "עבור המחסן והחניה"? לכאורה ניתן להסתכל על כך כעיסקת שותפות השקעה מניבה בנכס, ולא ריבית. ואם כן, באיזה אופן ניתן לרכוש ליצור מנגנון שיאפשר רכישה חוזרת של החלק בדירה לאחר מספר שנים?
תודה נתנאל

2 שאלות

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. כתוב במדרש תנחומא : "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אימתי נאמר למשה הפרשה הזו של משכן, ביום הכפורים עצמו, אף על פי שפרשת המשכן קודמת למעשה העגל. אמר רבי יהודה ברבי שלום, אין מוקדם ומאוחר בתורה". האם נכון לומר שמשה ירד מהר סיני ב - י' בתשרי, וכאשר הוא היה למטה הקב"ה ציוה אותו על מלאכת המשכן? (הציווים שכתובים בפרשת תרומה, תצוה, כי תשא)

סוס ורוכבו רמה בים

שלום לכבוד הרב ערוסי
1. שכר ועונש תלויי בחירה. באין בחירה בין רע לטוב לא תתכן הענשה או גמול טוב מצד שני, בהיות האדם הנברא היחידי שקיבל את הזכות לבחור, הוא ורק הוא, ראוי לגמול על בחירת הטוב, או לעונש מתקן על בחירת הפך הטוב. לאור האמור לעיל - אם החי שאינו בדרגת מדבר פועל על פי אינסטינקט ולא על פי בחירה - מדוע נענש גם הסוס עם רוכבו ומצד שני מדוע צפרדעים וכלבים קיבלו גמול טוב?

שאלות.....

בס"ד לרב שלום,
1. בזכות מה נפסקה מכת דם?
2. במה אשמים הדגה והיאור שהם נענשים?
3. כיצד הצליחו המצרים להפוך את המים לדם, הרי המים נהפכו לדם ע"י אהרון?
4. מדוע התורה לא מפרטת כי משה התרה בפרעה במשך שלושה שבועות, ורק בפרשנות אנו מגלים זאת?

מה הקשר בין סיפור יוסף ואחיו - מעשה הגביע למעשה אמנון ותמר?

יש דימיון רב בין הסיפור של יוסף ואחיו - מעשה הגביע לבין מעשה אמנון ותמר:
1. בשניהם מוזכר הפסוק - "הוציאו כל איש מעלי", בסיפור יוסף ואחיו הפסוק נאמר לשם אחוה. בסיפור אמנון ותמר לעינוי (דעת מקרא). - בראשית מה, א :"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו". - שמואל ב, יג, ט:"וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו וַיְמָאֵן לֶאֱכוֹל וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלַי וַיֵּצְאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָיו".

שאלות....

לרב שלום רב יש לי עוד כמה שאלות על ספר שמות, אם כבוד הרב יוכל לסייע לי במתן התשובות. השאלות הם: ה' שולח את משה בכדי לבשר לעמ"י על הגאולה מדוע במקום זה הורע המצב של עמ"י, לפחות שלא היה החמרה במצב?
2. בפרק ו' ה' חוזר על הסיבות בפני משה שלשמם הוא משחרר את עמ"י מדוע יש חזרה על הדברים הרי לפני שמשה קיבל את השליחות ה' מונה בפניו את הסיבות, מה משה לא יודע את הסיבות?
3. למה ה' שולח שוב פעם את משה ללכת אל בנ"י ולהגיד להם שה' ישחרר אותם מדוע יש צורך נוסף לחזור על הדברים?

סוף פרשת וירא - היגוי של המילה "ראומה"

כב' הרב, בסוף פרשת וירא, בספר בראשית כב', כד' כתוב הפסוק: "וּפִילַגְשׁוֹ, וּשְׁמָהּ רְאוּמָה– וַתֵּלֶד גַּם - הִוא אֶת - טֶבַח וְאֶת - גַּחַם, וְאֶת - תַּחַשׁ וְאֶת - מַעֲכָה". אני עליתי למפטיר בשבת וקראתי את המילה ראומה כפי שהיא נקראית כשהא' נשמעת. תיקן אותי החזן ואמר לי שיש לומר "רומה" שהא' אינה נשמעת. בדקתי את העניין לאחר מכן ולא מצאתי באף מקום כי יש לי לקרוא את המילה ראומה כ" רומה". יתרה מכן, חשבתי שכמו שאת המילה "מאומה" אני אומר כפי שהיא נקראית כך הגיוני שאת המילה "ראומה". החזן הנכבד הראה לי לאחר מכן, בחלק הדקדוק כי יש לקרוא את המילה ראומה כ"רומה" ועוד נכתב שם "והרבה טועים בזה".

Subscribe to פרשנות המקרא