בירושלמי (תענית פ"ד ה"ה) מסופר שהסיבה שנחרבה ירושלים היא מפני שהיו בני ירושלים מזייפים שטרות וע"י כך גונבים קרקעות, כלומר שהיו רואים אדם שעולה לירושלים לבית המקדש, ומהר בא אחד מבני ירושלים וכותב שטר על שמו של האיש ההוא שעלה ובאין שני עדים אף הם מתושבי ירושלים וחותמים בשטר, וכך היו נוטלים ממנו את רכושו למרות שהוא מעולם לא כתב שום שטר איתם.
השאלה היא: עם מי הדין במקרה זה? הלא אין לו שום הוכחה להוכיח שזה לא הוא שכתב את השטר. יתירה מזאת, מה קורה אם בזמנינו בא מישהו ומזייף שטר ומחתים עליו עדים,מה יעשה הנתבע? וכי ההלכה מכירה בזכותו של התובע?
