תכנים לקריאה נוספת
פסיקת הלכה
לכבוד מורנו ורבנו
רציתי לקבל את דעת הדרת כבודו לענין הנ"ל:
בחור תמני שהנוסח שלו שאמי כך ידוע לו מסבו ושאר משפחתו, וכן כאשר ברר עם שאר קרוביו נאמר לו שקבלתם על פי מה שידוע להם זה לפסוק על פי מרן השו"ע. אך כאשר הבחור הגיע לישיבה והחל ללמוד הלכה עם שת"ז ומאידך למד את משנת רבנו הרמב"ם בהשקפותיו ודעותיו, נטה ליבו לפסוק כרבנו הנשר הגדול הן מפאת יושר מחשבתו של רבנו, הן מכך שראה בחורים שפוסקים לפי משנת רבנו והתרשם מדרכם והן מפני שקשה לו לקבל את פסיקת המרן השו"ע בדברים בהם הכניס דברי קבלה שלא ברורים בהגיון הרציונלי של האדם.
א. האדם יכול לקבל עליו לפסוק כרבנו הרמב"ם?
מי שלא ישן כל הלילה, האם חייב ליטול ידיו שחרית?
לשיטת הרמב"ם, מה טעמה של נטילת ידיים שחרית האם רק בגלל סיבות הגיינה?
האם בנסיבות אלו יהיה פטור מברכה והרי מי שלא ישן אינו מברך: "המעביר שינה מעיניי"?
הניתן ללמוד מכהן גדול ביום הכיפורים אשר למרות שלא ישן נתחייב טרם עבודת ה' בקידוש ידיו ורגליו?
אב ששני בניו מתו מחמת מילה, האם פטור מלמול הבן השלישי שנולד מאשתו מנישואין שניים?
בגמרא נזכר הדין לגבי אשה שמתו שני בניה מחמת מילה, האם ניתן ללמוד שהוא הדין לגבי האיש היות וחוששים לסכן הבן השלישי?
כיצד מיישב הרב את התיאורים של שדה בוכים קרוב לבית הקברות ורחוק ממנו?
שדה בוכים הוא המקום הקרוב לבית הקברות וכו'. בפירוש המשנה ביאר רבינו שהוא רחוק מבה"ק וכפי' הר"ש והרע"ב ז"ל ונראה ע"פ מ"ש רש"י ז"ל דמביאים המת ממקום רחוק ומניחים אותו שם ובאים אחרים ורוחצים אותו ומוליכין אותו לקברו ע"כ, ורבינו כתב כאן שהנשים יושבות שם ובוכות נראה ששני מיני שדה בוכים יש ודבריו שבפירוש המשנה אינן סותרין למ"ש כאן דהכל לפי מציאות הענין.
ולמה שהקשה מרן ז"ל לפי' הראב"ד ז"ל עיין להתוס' יו"ט ז"ל שיישב קצת לזה:
יש לעיין איך הבין את דעת הרמב"ם בפירוש המשנה כי מהלשון שאנחנו ראינו לא נראה כ"כ כמו שהבין המעשה רוקח?
"מכניסי רחמים" בנוסחי הסליחות, היש לחשוש לאיסור ע"ז היות והפנייה לה' באמצעות מלאכים?
מדוע לדעת רבינו הרמב"ם יש לאסור תפילות הפונות למלאכים ומבקשים מהם שיעבירו תפילותיהם לה'?
לדעת המהר"ל מפראג המתנגד לפנייה באמצעות מלאכים, כיצד יסביר השיטה לעלות על קברי צדיקים ע"מ שיבקשו עליהם רחמים?
לשיטת המחמירים והמהדרים בכל תחומי התורה וההלכה, כיצד ראוי להם לנהוג בקשר לתפילות אלו?