תכנים לקריאה נוספת
קרא שני פסוקים בקריאת התורה במקום שלושה, האם יוציאו ס"ת מההיכל לשם קריאה מחדש?
האם לשיטת רבינו הרמב"ם יש לכפול קריאת פסוק כאשר הפרשה כוללת תשעה פסוקים בלבד?
האם השלמת הקריאה תיעשה רק ע"י מי שטעה או שכל העולים יחזרו ויקראו מפני שלא יצאו י"ח קריאה?
כיצד מתיישבת הדרישה לחזרה על הקריאה ע"י מס' העולים המינימלי עם בעיית "טורח ציבור"?
הלכות נידה
אני עוסק כרגע בהלכות נידה והנה בשאלה האם אישה צריכה לבדוק ביום הוסת, נראה שהב"י הבין וכן הר"ן על הרי"ף בשבועות כי שיטת הרמב"ם שכל אישה שיש לה וסת קבועה צריכה בדיקה ביום הוסת עצמו, ואם לא בדקה אינה צריכה בדיקה לאחרי יום הוסת. לא מצאתי ברמב"ם חיוב בדיקה ביום הוסת. האם מנהג האוחזים בשיטת הרמב"ם לבדוק ביום הוסת בעונתה לאישה שיש לה וסת קבועה?
רמב״ם
שלום הרב
בשורש תשיעי בספר המצות רמב"ם אומר להאמין או ערבית אעתקאד למצות יחוד ואהבה ויראה אבל בספר המצות מצוה שלישי - אהבת ה - הוא מדלג להאמין או ערבית אעתקאד. (יש אעתקאד ליראה). למה הוא מדלג?
מעביר ראשון ראשון...
לכאורה סתירה ברמב"ם:
לפי הלכ` תשובה פ"ג משמע שהעוונות נמחלים אם יש ריבוי זכיות משלישי ואילך. אבל לפי פרקי אבות פ"ד אין לפניו מיקח שוחד. ופירש הר"מ שאינו מנכה עבירות תמורת זכיות אלא מעניש על העבירות ונותן שכר על הזכויות? תודה. תכתב בספר החיים ובספר הזכרון.
יהודי יר"ש שהוזמן למסעדה כשרה במסגרת חברתית, האם רשאי לברך ברהמ"ז בהרהור?
האם נסיבות אלו נחשבות כמצב של בדיעבד שלפי הרמב"ם יצא ידי חובה אף אם רק הרהר בלבו?
מדוע מחייב הרמב"ם במצוות קרית שמע בשעת הדחק אין מספיק בהרהור בלב אלא נדרש שיחתך בשפתיו?
כיצד ינהג, איפוא, היהודי בנסיבות אלו כשהוזמן ע"י מעסיקיו הגויים או יהודים הרחוקים מיהדות?