מעשר עני

האם יש תקנה ליין זה בשבת למרות נסיבות אלו? 

חבית יין טבל שנשברה בשבת, האם מותר להניח כלי תחת החבית ללא חשש "ביטול כלי מהכינו"?

מדוע יש על פירות או יין טבל תורת מוקצה והרי הוא ראוי לבעלי חיים או לגוי? 

הרמב"ם כתב שבזמן הזה פודים מע"ש בשיוויו ממידת חסידות, האמנם יושלך כסף רב של הפדיון לים הגדול?

האם ניתן לחלל את כסף הפדיון המייצג את שווי השוק של מע"ש, בשווה פרוטה? 

היש לחלק בין הוראה לאנשים ערכיים הראויים למידת חסידות לבין הוראה לשאר העם?

היש הבדל בדין תערובת מאכלות אסורות לבין דין תערובת תרומה או חלה שנתערבו עם חולין?

כיצד נפטרים מהמילכוד בשבת, והרי אם תישאל על החלה,לדעת המתירים, עדיין תעמוד בפני הבעיה שהעיסה המקורית חוזרת להיות טבל?

האם בנסיבות כאלה מותר יהיה לאכול מן הלחם ולשייר חלה שיפריש במחשבתו?

האם רשאי להפריש תרו"מ מענבים המיועדים ליין על היין?

נמלך ועשה יין מענבים מתוקנים ומיועדים למאכל, היש לו להפריש תרו"מ גם על היין?

הלכה היא שלכתחילה יש להפריש תרו"מ מן המוקף, מהי הגדרת המוקף והאם יש דין מיוחד ליין?

האם ניתן להפריש לכתחילה תרו"מ מפירות בחדר אחד על פירות הנמצאים בחדרים אחרים?

כאשר יש חשש למכשול בטבל ע"י בני הבית, האם מותר להפריש תרו"מ שלא מן המוקף?

האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית? איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן? מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?