זהירות! אין לטעום מתוצרת חקלאית המשווקות ישירות על ידי בעלי השדות מחשש לאיסור טבל

שלום כבוד הרב
האם ניתן לבטל תרומה
(שהינה בתור הרשאה חודשית זמנית לחיוב חשבון בנק , בסכום קבוע שהינו בד"כ כחמישית ממה שאני משתכר כעת )
למוסד דתי ישיבתי כאשר מצבי הכלכלי דחוק (כיום אני סטודנט, ונדרש לקחת הלוואות לצורך קיום) , וכאשר אותו מוסד לא מקיים את ההבטחות שהבטיח בהקשר לתרומה??(ובנוסף אני מצפה שקרוב משפחה יחזיר את ההלוואה עבורי בסכום חודשי קבוע שקרוב לסכום הנתרם. ואותו קרוב לא מודע לכך שאני תורם למוסד)?

בס"ד

הנחת היסוד בשאלות היא - שמעשר כספים יש לתת ממה שאדם מרוויח.

מקרה 1
• אדם שרכש דירה ב 100000 ₪ ומכר את הדירה לאחר 10 שנים כאשר הדירה מחירה 500000 ₪.
השאלות
• האם על הרווח שבין הקניה למכירה [400000 ₪] הוא צריך להפריש מעשרות.
• האם יש הבדל בחיוב להפריש מעשר מהמכירה בין אדם המוכר את הדירה על מנת לקנות דירה אחרת לבין מי שמוכר שלא על מנת לקנות דירה אלא למימוש רווח.
• ושאלה צדדית - אדם שיש לו יותר מדירה אחת, האם כל הדירות האחרות מוגדרות כ"מסחר" ויש להפריש מהכנסות השכירות מעשרות.

הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק עשירי, ח, וכן במרן, יו"ד, ג, סימן רצד, כו, כתבו: הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה".
משמע מדברי הרמב"ם ומרן, שאם הוצאתי את הנטיעה מעציץ שאינו נקוב, עם גוש עפר, אין צריך למנות לו מחדש שנות ערלה.
אני מבין מכך, שאין הבדל בין עציץ שאינו נקוב, לעציץ נקוב באילנות.
ומה הדין יהיה לגבי עציץ נקוב תלוי באוויר לבין עציץ שאינו נקוב תלוי באוויר לגבי מניין שנות ערלה, אם אני מעביר אותו לאדמה לאחר מספר שנים?
יורנו מורנו.