האם רשאי האחד לכפות על שכנו ציון גבולות הגינה ביניהם באמצעות "גדר חיה" ולא באמצעות גדר רשת?
באלו תנאים יהיה רשאי השכן לעשות מחיצת "גדר חיה" בינו לבין שכנו אף שהרחיק גדר זאת לתוך שטחו?
ראובן רואה את הנוף מעל שורת בתים נמוכים. שמעון, שגר מולו, רוצה להוסיף שתי קומות. הבנייה לא תכניס מבט זר אל דירת ראובן ולא תמנע ממנה אור, אבל תסתיר את הנוף. האם די בכך שראובן נהנה שנים מן המבט הפתוח כדי שיוכל לעכב את הבנייה?
בררו מה נכלל ברכישת הדירה והאם הוטלו הגבלות שנועדו לשמור על המבט מן הדירות.
ראובן מתנגד לתוספת של שתי קומות מול חלונו מפני שהן יחסמו את הנוף. שמעון משיב שהבנייה לא תאפשר לו להסתכל לתוך דירת ראובן וגם לא תמנע ממנה את האור הדרוש. אלו שלוש שאלות נפרדות. היזק ראייה הוא פגיעה בפרטיות של השכן. האפלה היא פגיעה באור הנכנס לבית. הסתרת נוף היא מניעת האפשרות להשקיף החוצה. המהרלב״ח דן בבנייה שחסמה את המבט לאורך השוק. לשיטתו ההגנה מפני היזק ראייה והאפלה אינה מקנה לבדה זכות להשקיף לרחוב.
שני אחים חלקו נכס. האחד קיבל חלל פתוח ששימש לישיבה, והאחר את השטח שלפניו. כשבעל השטח ביקש להקים כותל סמוך, אחיו טען שהכותל יאפיל עליו. הגמרא מבחינה בין השווי של העצים והבניין, שנכלל בשומה, לבין שווי האוויר, שלא נכלל בה.
״דמי אוירא לא עלו להדדי״.
לפי שמואל, בחלוקת אחים אין מניחים שכל זכות שימוש של האב בחלק אחד נשארה לטובת החלק האחר. כך לגבי דרך, חלונות, סולם ואמת מים. הרמב״ם פוסק שהאחים שחלקו דומים לקונים זה מזה, ובמקרה שבו שווי האוויר לא נכלל בחלוקה הוא מתיר לבעל החצר לבנות בסוף חלקו מול האכסדרה. ראו בבא בתרא ז ע״ב, משנה תורה, הלכות שכנים ב, יב–יג ומשנה תורה, הלכות שכנים ז, י.
הכלל דורש עיון כשמדובר בשימוש הכרחי. לבעל הכרם שקיבל את הכרם בחלוקה יש ארבע אמות בשדה הסמוך לצורך העבודה, גם כשלא פירשו זאת, משום שעל דעת כן חלקו. גם לגבי אור או מעבר, הרב רצון ערוסי מביא את ההבחנה בין מקום שיש בו דרך או פתח אחר לבין מצב שאין בו חלופה לצורך בסיסי. השולחן ערוך והרמ״א דנים גם בגבול שבין צמצום האור באכסדרה לבין חסימת חלון הדרוש לבית. ראו משנה תורה, הלכות מכירה כד, י ושולחן ערוך, חושן משפט קנד, כז, וקעג, ג.
רבנו תם מפרש שהכותל הסתיר לבעל הטרקלין את שדותיו, ולכן התלונה אינה בהכרח על שלילת אור. מכאן ביקש הרב משה בן בנגה ללמוד שאפשר להגן גם על מבט פתוח. המהרלב״ח דחה את ההרחבה. הרב רצון ערוסי מדגיש שרבנו תם דן במבט אל השדות המסוימים בתוך נכס שהיה יחידה אחת. פירושו אינו מוכיח שלכל בעל דירה יש זכות לנוף הנשקף עד האופק. ראו תוספות, בבא בתרא ז ע״א, ד״ה בדידי קא בנינא.
אם השכונה נבנתה כך שלכל דייר תהיה אפשרות להשקיף, הדיירים שילמו עבור זכות זו, והגבלות הבנייה מלפנים נועדו לשמור עליה, לפי הרב רצון ערוסי השכן מנוע מתוספת שמבטלת את המבט שנרכש. אם לא נרכשה זכות כזו ומותר לבנות לפני השכונה, ההנאה מן הנוף במשך השנים אינה כשלעצמה מונעת את הבנייה. במקרה זה מניחים שאין לבנייה היזק ראייה או האפלה היוצרים עילה משלהם.
כשבנייה מסתירה נוף, השאלה המכריעה היא אם נשמרה לדירה זכות קניינית למבט הפתוח. יש לבדוק מה כלל הרכוש שנקנה ומה נועדו הגבלות הבנייה להגן עליו.
האם בעל דירה יכול לעכב בנייה של שכן רק כי היא תסתיר נוף שהוא רואה שנים?
לפי הרב רצון ערוסי, אם בעל הדירה לא רכש זכות לנוף ומותר לבנות בשטח שלפניו, ההרגל להשקיף אינו מקנה כשלעצמו זכות לעכב את הבנייה. יש לבחון בנפרד טענה שהבנייה תגרום היזק ראייה או תמנע אור הנחוץ לבית.
מתי תוספת מחיר על דירה עם נוף מבססת זכות לעכב בנייה?
לפי הרב רצון ערוסי, יש בסיס לזכות לנוף כשמבנה השכונה נועד לשמור על המבט, הרוכשים שילמו עבור זכות זו והגבלות הבנייה מלפנים נועדו לשמר אותה. במקרה כזה אין להוסיף קומות שפוגעות בזכות שנרכשה.
לפי הרמב״ם, האם אח שקיבל אכסדרה בחלוקת חצר יכול לעכב בניית כותל של אחיו?
הרמב״ם מתיר לבעל החצר לבנות כותל בסוף חלקו מול האכסדרה כשערך האוויר לא נכלל בשומה בין האחים. המקרה עוסק בזכויות שנשארו לאחר החלוקה. ראו בבא בתרא ז ע״א ומשנה תורה, הלכות שכנים ז, י.
האם רבנו תם הכיר בזכות כללית של בעל דירה להשקיף על הנוף?
לפי ביאור הרב רצון ערוסי, דברי רבנו תם עוסקים במבט מן הטרקלין לשדות מסוימים בנכס שחולק בין אחים. הם אינם מקנים כשלעצמם זכות כללית של בעל דירה לשמור על כל הנוף הנשקף מחלונו. ראו תוספות, בבא בתרא ז ע״א, ד״ה בדידי קא בנינא.
באלו תנאים יהיה רשאי השכן לעשות מחיצת "גדר חיה" בינו לבין שכנו אף שהרחיק גדר זאת לתוך שטחו?
שלום
אני יתן קצת היסטוריה ואחרי זה אני יפנה לגוף השאלה.
חתם על הסכם שכתוב בשפה זרה, האם יכול לטעון שההסכם אינו מחייב אותו היות ואינו מבין שפה זו?
האם תועיל לבעל הטענה שהוא פטור מהתחייבויותיו לאשתו עפ"י הכתובה היות ולא התכווין לכך אלא חתם עליה, לדבריו, בגלל הנסיבות של הארוע?
מהן ההמלצות ליהודי ירא שמים ע"מ לשמור על זכויותיו הדתיות כאשר הוא עומד להתקשר עם קבלן לשם רכישת דירה בבית משותף?
בנסיבות שיש היתר מוועדת התכנון, האם יכול השכן להתנגד בטענה שהבניה תסתיר לו את הנוף?
אם מראש תנאי השיווק של הדירות כללו את מרכיב הנוף, האם יהיה מקום לטענה של הסתרת הנוף?
באילו נסיבות יפעל ביה"ד עפ"י הכלל המוסרי: " זה נהנה וזה אינו חסר, כופין על מידת סדום"?
אדם רוצה לבנות קיר תמך בקו מגרש שלו, והשכן לא רוצה להשתתף בהוצאות.
האם בעל הבית שעושה את הקיר, יכול לשים חצי על הצד של השכן וחצי על צד שלו בלי שהשכן ישלם?
או שהוא חייב לשים הכול על הצד שלו? כלומר חזית קיר תמך או קיר שמפריד בין 2 מגרשים הכל על הצד של בעל הבית שבונה את זה?
כדייר בבניין רב קומות האם מותר לי לבקש מוועד הבניין מפתח לדלתות הכניסה לבניין להשתמש בהם בשבת לפתיחת הדלתות (ללא השבתת הקודן החשמלי) בידיעה שיכול להיות שחלק מהדיירים ישתמשו בקודן החשמלי בשבת ולא במפתחות?
המטרה היא לשמור על הביטחון האישי.
"כנס רמלה החמישי" עסק במדיניות ההגירה במדינת ישראל לאור האתגרים הניצבים בפניה.
רבה של קרית אונו וד"ר למשפטים מומחה למשפט העברי כב' הרב רצון ערוסי השתתף בפאנל המומחים המתחיל ב- 1:30:00
1 האם דיירים שרוצים לעשות ערבית של מוצאי שבת , בלובי. מותר?
אחד הדיירים מתנגד, ואומר: "זה לא נח לי, לפעמים הבנות רוצות לרדת למטה בשעה הזו לזרוק את פח אשפה,
לפעמים יש לי אורחות שרוצות לצאת מיד בצאת שבת".
השכן השני ועוד אומרים: לובי בבנין ירא שמים, נועד גם לתפילה במוצ"ש, באופן קבוע.
2 האם אכן מנהג תימן לאכול סעודת שבת בבוקר, סעודה קלה, ואת הסעודה הבשרית אכלו בסעודה שלישית? ומדוע?
כבוד יום וכבוד לילה
ראובן רואה את הנוף מעל שורת בתים נמוכים. שמעון, שגר מולו, רוצה להוסיף שתי קומות. הבנייה לא תכניס מבט זר אל דירת ראובן ולא תמנע ממנה אור, אבל תסתיר את הנוף. האם די בכך שראובן נהנה שנים מן המבט הפתוח כדי שיוכל לעכב את הבנייה?