סימני ראש השנה: מנהג שמוביל לתשובה, בלי ניחוש
כיצד מקיימים את מנהג הסימנים בלי לייחס להם כוח המחליף תפילה ומעשים? מכאן נפתח בירור רחב בדיני החג: ברכות, שהחיינו בלילה השני, הכנה בין שני הימים, תקיעות וגבולות היתרים. המנהג נשמר כחלק מחיי המשפחה, תוך הבחנה בין סמל חינוכי, דין מחייב ודעה הנתונה במחלוקת.
עיינו במטרה החינוכית של הסימנים ובהבחנות ההלכתיות שמאחורי מנהגי החג וההכנות אליו.
מטרת הסימנים היא לעורר את הלב
סימני ראש השנה יכולים לפתוח שיחה משפחתית על תשובה, תפילה ומעשים טובים. כוחם של הסימנים הוא לעורר את הלב, בלי לייחס להם כוח לקבוע את העתיד. כאשר רואים ברימון הזדמנות לריבוי מצוות, וכאשר הבקשה על האויבים נעשית תפילה לה׳, המנהג מכוון אותנו למעשה. אם תולים את ההחלטות בסימן שרירותי, נכנסים לשאלה אחרת לגמרי: איסור ניחוש.
ההבחנה נחוצה במיוחד כשמנהג מוכר לילדים ולמשפחה מעדות שונות. אין די לומר שהוא נפוץ, אך גם אין להתעלם מן המציאות המשפחתית. אפשר להשתמש בו בדרך המובילה אל חשבון הנפש, בלי לייחס לפרי כוח נסתר ובלי לפגוע בשמחת החג.
מה בין סמל לבין ניחוש?
הדיון במסכתות כריתות והוריות מביא את המלצת אביי על הסימנים. לצד זאת, הרמב״ם לא כלל אותה בסדר ההלכות, בעוד השולחן ערוך הביא את המנהג. אני מציע להבין את ההשמטה מתוך זהירות מטיפוח תפיסות הבל ומן האפשרות שיתגלגלו לתליית המעשים בסימנים. זהו ביאור לשיטתו, ואין להציגו כאמירה מפורשת שלו על מנהג הסימנים.
בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק יא, הרמב״ם אוסר להתנות את המעשה בסימן חסר בסיס: מפני שנפלה פתו או אירע דבר אחר, אדם מחליט לצאת לדרך או להימנע ממנה. מנגד, סמל המכוון להנהגה טובה אינו בהכרח ניחוש. כך מוסבר גם עניין משיחת מלך ליד מעיין: לא בדיקה של העתיד, אלא התעוררות להמשכיות ולהנהגה ראויה.
המאירי מדגיש שהסימנים נועדו לעורר לתשובה ולמעשים טובים, ולא שהדבר תלוי באמירה בלבד. גם בתשובה של הרב יוסף קאפח המובאת בשיעור נבדלת אמונת הבל, שאינה רצויה, מן האיסור לתלות בה את המעשים.
לשוחח עם הילדים, ולשמור על סדר הברכות
אפשר לשאול את הילדים כמה גרעינים יש ברימון, ומתוך הסקרנות לשוחח על הרצון להרבות במצוות. אין צורך לקבוע שלכל רימון מספר קבוע של גרעינים. הבקשה ״שירבו זכויותינו״ אינה מחליפה את המאמץ להרבות אותן.
במנהג הג׳עלה מברכים וטועמים, ורק אחר כך אומרים את הבקשה, כדי שלא להפסיק בין הברכה לאכילה. מי שאוכל את הסימנים בתוך הסעודה צריך להבחין בין מאכל הבא מחמת הסעודה לבין פרי שאינו בא מחמתה. אין לברך על כל הסימנים באופן אחיד רק מפני שהם חלק מן המנהג; חלים עליהם דיני הברכות הרגילים.
שהחיינו בלילה השני אינו תלוי במציאת פרי חדש
שני ימי ראש השנה נידונים בכמה עניינים כיום ארוך אחד, אך אין זו קביעה המבטלת כל הבחנה ביניהם. בדיון נמסר שההתייחסות הזאת היא לחומרה, ולכן אינה מבטלת את ברכת שהחיינו בלילה השני. אם יש פרי חדש או בגד חדש, מכוונים גם עליו; גם כשאין דבר חדש, מברכים לפי הדרך הנמסרת כאן.
השאלה מדוע ממשיכים לקיים יום שני בעידן התקשורת המהירה נענית בהבחנה בין שינוי המציאות לבין הסמכות לשנות תקנה שנקבעה במניין. התפתחות טכנולוגית אינה כשלעצמה ביטול של מסגרת הלכתית קיימת.
אין להכין מן היום הראשון לצורך היום השני
הגדרת הימים כיום ארוך אינה היתר להכין מן הראשון לשני. עריכת שולחן, חימום אוכל ושאר פעולות שנעשות רק לצורך היום הבא נבחנות לאור האיסור הזה. כאשר האוכל יתחמם ויהיה ראוי לאכילה עוד ביום הראשון, ויש שימוש בו באותו יום, זו מציאות שונה.
בהוצאת אוכל להפשרה מובאות דעות שונות. אני נוקט דרך זהירה המדגישה את גבול ההכנה, גם משום שפעולה קלה עלולה להוביל להכנת הסעודה כולה בעוד יום. בדיון ניתנת אפשרות להקל בפעולות קלות מסוימות בבין השמשות; אין להפוך אותה להיתר להכין בכל שעה או לעשות מלאכה.
גם הנחת תבשיל מבושל על פלטה שעדיין כבויה, ותידלק על פי תכנות קודם, אינה נלמדת כסיסמה כללית. נידונים התנאים של בישול גמור, העיתוי שלפני ההדלקה וגבולות הוראת ההיתר למשפחה המקפידה עליהם. אין ללמוד מכאן היתר להניח לאחר שגוף החימום כבר נדלק, אף אם עדיין אינו חם.
תקיעות לפני שחרית: שאלת החובה והברכה
המנהג לתקוע תקיעות נוספות לפנות בוקר נבחן בביקורת. הטעם הקבלי המובא בו אינו מבטל את דיני זמן המצווה: תקיעות לאחר עלות השחר עשויות להיחשב קיום החובה, ומכאן השאלה כיצד לברך שוב בהמשך. אין די בהסבר סמלי על בלבול השטן כדי לפתור אותה.
מנגד, אימון בתקיעות בערב החג מותר לצורך ידיעת התקיעה כהלכה. אין לזהות אימון עם סדר של תקיעות חובה. שאלת כוונה מפורשת שלא לצאת נשארת בדיון מסויגת; אין לבנות עליה פתרון מעשי גורף בלי בירור.
רחצה ביום טוב: היתר החימום אינו היתר לכל שימוש
הבירור על מים חמים מפריד בין שני דברים: חימום מים לצורך שימוש המותר ביום טוב, וגזרת רחצת כל הגוף במים שהוחמו ביום טוב. גם כשהחימום נעשה בהיתר, אין להסיק שכל רחצה מותרת. הפעלת שעון מערב החג אינה הופכת מעצמה מים שהוחמו רק בחג למים שהוחמו קודם לו.
בסיום נדונה תצורה אחרת, שבה המים חוממו עוד לפני כניסת החג ונשמר חומם. פרטי ההיתר אינם מוצגים כאן כהנחיה טכנית לדוד מסוים. ההבחנה בין תחילת חימום בחג לבין המשך שמירת חום קודמת לכל מסקנה על מכשיר.
שמיטה ושלום המשפחה
סדר העדיפויות בקניית ירקות לפי השיטה הנמסרת אינו סיבה לכנות את הנוהגים על פי היתר מכירה או אוצר בית דין עבריינים. לכתחילה ראוי לנסות שהמארחים יוכלו להגיש מאכל המתאים לאורח. כאשר הדבר גורם לפגיעה בשלום הבית ואי אפשר להגיע להסכמה, נידון הצורך להסתמך על דרכם, תוך זהירות בקדושת שביעית ובאיסור ספיחים. אין בכך היתר גורף לכל ירק.
בבית משותף מובא מודל של ייעוד דמי הניהול להוצאות מותרות, כגון חשמל וביטוח, באישור החברה המנהלת. העיקר הוא הסכמה ממשית של החברה על הייעוד, ולא אמירה פנימית של הדייר בלבד.
תיעוד מסורת התפילה ושימוש במצלמות
לימוד הדור הבא מתיעוד החזנות של הזקנים יכול להיות בעל ערך. אך היתר השימוש המאוחר בתיעוד מותנה בכך שהפעלת המצלמות וההתנהלות לידן לא היו כרוכות באיסור. אין להחליף את הבדיקה הזאת בהנחה שכל מצלמת אבטחה מותרת, ואין להסיק שמותר לרמוז לגוי לצלם את התפילה עבורנו.
מסקנת הדברים
מנהגי החג צריכים לכוון לתשובה, לקבלת מלכות שמיים ולמעשים טובים. הסימנים אינם תחליף לעבודה הזאת, ומנהג נפוץ אינו פוטר מבירור הברכות, זמני המצווה וגבולות ההכנה. בכל ההיתרים נשמרים התנאים שנאמרו, וכל מחלוקת מוצגת במקומה.
מה מטרתם של סימני ראש השנה לפי הבירור בשיעור?
לעורר לתשובה, לתפילה ולמעשים טובים. אפשר להפוך את הסימנים לשיחה חינוכית עם הילדים, אך אין לראות בהם הבטחה לשנה טובה או תחליף למעשים. הביאור להשמטת המנהג ברמב״ם מוצג כהסבר הדובר, ולא כאמירה מפורשת של הרמב״ם.
מה מבדיל בין סמל לבין ניחוש?
סמל המעורר להנהגה טובה אינו זהה לתליית החלטות בסימן חסר בסיס. כאשר אדם מחליט לעשות או להימנע ממעשה מפני שאירע סימן שרירותי, נידון איסור ניחוש. לא כל דבר שאינו אסור משום ניחוש נעשה משום כך אמונה רצויה.
מתי אומרים את הבקשה של הסימנים ביחס לברכה?
במנהג הג׳עלה המתואר מברכים, טועמים ורק אחר כך אומרים את הבקשה, בלי להפסיק בין הברכה לאכילה. בתוך הסעודה חלים דיני הברכות הרגילים לפי סוג המאכל ותפקידו בסעודה, ולא כלל אחד לכל הסימנים.
האם מברכים שהחיינו בלילה השני בלי פרי חדש?
לפי הדרך הנמסרת בשיעור, כן. אם יש פרי או בגד חדש מכוונים גם עליו, אבל היעדר דבר חדש אינו מבטל את הברכה. הגדרת שני ימי ראש השנה כיום ארוך אינה משמשת כאן לביטול ברכת הזמן בלילה השני.
האם מותר להכין ביום הראשון את סעודת היום השני?
אין להכין מן היום הראשון לצורך היום השני בלבד. אוכל המתחמם וראוי לשימוש עוד ביום הראשון נבחן אחרת. גם בפעולות קלות ובהפשרה יש לשמר את התנאים והמחלוקת, ולא להסיק היתר גורף.
מדוע נמתחת ביקורת על תקיעות לפני שחרית?
כשנעשות תקיעות לאחר עלות השחר הן עשויות לקיים את החובה, ואז מתעוררת בעיית הברכה בתקיעות המאוחרות. הסבר סמלי על בלבול השטן אינו פותר את הדין. שאלת הכוונה שלא לצאת נידונה בזהירות ואינה מוצגת כפתרון מוסכם.
האם מותר להתאמן בתקיעות בערב ראש השנה?
כן. בשיעור מודגש הערך שבאימון כדי לתקוע כהלכה בזמן החובה. אין לזהות את האימון עם סדר תקיעות נוסף בבוקר החג, שבו נידונות שאלות זמן המצווה והברכה.
האם חימום מים בהיתר מתיר רחצת כל הגוף ביום טוב?
לא בהכרח. השיעור מפריד בין היתר החימום לצורך שימוש מותר לבין גזרת הרחצה במים שהוחמו ביום טוב. הפעלת שעון מראש אינה לבדה הופכת חימום שהחל בחג לחימום שנעשה לפניו.
האם שימוש בסרטון תפילה ממצלמת אבטחה מותר תמיד?
לא. ההיתר הנידון לשימוש מאוחר לצורך לימוד המסורת מותנה בכך שהצילום וההתנהלות בזמן הצילום היו ללא איסור. אין כאן אישור לכל מצלמה, להקלטה יזומה או לרמיזה לגוי לצלם.
האם נכון לכנות משתמשי היתר מכירה עבריינים?
לא כך נמסר בשיעור. מוצג סדר עדיפויות לפי השיטה הנלמדת, לצד הכרה בכך שאחרים נוהגים על פי דעות מתירות. באירוח יש לשקול גם את שלום המשפחה, בלי למחוק קדושת שביעית או את הזהירות מאיסור ספיחים.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
קורא - לבבות דקל.
לרב שלום וברכה.
בתוך השיעור בבית הכנסת נתקלנו בסוגיה מעניינת. בגמרא ( ברכות ל"ו עמ'
ב) כתוב שקורא (לבבות דקל לפי מה שהבנו) מברכים עליו שהכול נהיה בדברו (וכך היה כתוב גם בהלכה) בגלל שאנשים לא נוטעים אותו בשביל הלב, כי הוא הורס את הדקל. אבל, בימינו יש תעשיה, דבר שלא היה פעם, ואנשים נוטעים דקלים בשביל למכור את הלב. לכן, לפי הסברה צריך לברך בורא פרי האדמה. התנדבתי לברר זאת. בבקשה ענו לי במהרה.
תודה מראש.
שאלות בנושאים שונים.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. מתן תורה - בנ"י קיבלו את עשרת הדיברות ב - ו' בסיון, וביום ז' בסיון משה עלה להר סיני. ב - ו' בסיון בזמן עשרת הדיברות משה היה על ההר וחזר על עשרת הדיברות "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול". מדוע משה ירד מההר, וחזר ב - ז' בסיון הרי הוא היה יום לפני בהר? מדוע הוא לא נשאר בהר? בשביל מה הוא ירד? משה היה שלוש פעמים בהר. בתאריך ז' בסיון עד יז' משה למד את התורה. בתאריך יח' בתמוז עד כח' באב הוא ביקש רחמים על עוון העגל. לאחר שמשה פיסל את הלוחות השניים, הוא עלה בתאריך כט' באב עד י' בתשרי - מה הוא עשה באותם ארבעים אחרונים בהר? האם הוא ביקש עוד פעם רחמים על עם ישראל?
מהו השיעור המקסימלי של מים שיתערב ביין ועדיין יהיה כשר לקידוש?
שמרי יין שהוסיפו להן מים (תמד), אילו תנאים מוציאים אותו מגדר מים?
מהו המבחן של יין שנתערב במים ע"מ שישאר בגדר יין לקידוש, ברכת הגפן, פסילת המקוה ואיסורי מזבח?
מהו המקור של הפוסקים הדורשים רוב יין בתערובת (יין מזוג) ע"מ שיהיה ראוי לקידוש וברכת הגפן?
האם פנייה לרב בשמו הפרטי בלבד פוגעת בכבודו, והאם אישה רשאית לברך ברכת הלבנה?
1. האם בהזכרת שמו של רב ללא התואר "רב" יש זלזול בכבודו,
שהרי יש תנאים ואמוראים שאנו מזכירים אותם ללא תואר זה ואף למשה רבנו לא מצינו
שאסור להזכיר שמו בלי מילת רבנו.
2. האם אישה צריכה לברך ברכת הלבנה? הרי יש למצווה זו זמן קבוע
בגלל מציאות חידוש הלבנה בשונה משאר מצוות שהז"ג?
ברכת המאורות
האם לפי רבינו מותר לברך את ברכת המאורות של יחיד כנוסח סידור רס״ג (בשעת הדחק במיוחד) ?
האם מפרישים חלה בברכה מעיסה העשויה מקמח תירס, כוסמת ותפוחי אדמה?
אם אני מכינה לחמניות 2 ק"ג קמח באופן הזה:
שליש קמח תירס
שליש כוסמת
ושליש קמח תפוחי אדמה
האם להפריש חלה מעיסה זו?
האם יש לברך עליה?
ברכות השחר
לק"י שלום עליכם מארי!
מתי מברך כל ברכה, לפני העשיה, תוך כדי, או אחרי העשיה? בתומ"ר
האם מברכים ״רוקע הארץ״ כשקמים ממיטה שגובהה פחות משלושה טפחים?
בעניין ברכות השחר,
לפני זמן מה השיב לי הרב גבי ברכת "רוקע הארץ" אך לצערי אינני מבין את החילוק, מה העקרון הקובע? רגליות או שמה גובה המזרן/מיטה
אחדד,
דוג' למיטה עם רגליות אך נמוכה ביותר וסך כל גובהה הוא פחות משלושה טפחים מהקרקע
מה דין הברכה?
ובמקרה שאין רגליות הרב נתן דוגמא בהקלטה בהלכה היומית למזרונים אחד ע"ג השני שגובהם גבוה ולכן יברך, לכן אשאל מהו הגובה המינמלי בכדי לברך "רוקע הארץ" כשאין למיטה רגליות?