האם מותר ביו"ט להכין יין מצימוקים כ"אוכל נפש"?

נעסוק בעיקר בדיני קידוש על יין, ובפרט בהרחבה על דין קידוש על יין צימוקים. הדובר סוקר את ההלכה כפי שהיא מופיעה במשנה תורה לרמב"ם, מביא דעות נוספות, ומייחד חלק ניכר מהדברים לדיון על מעמדו של יין צימוקים לקידוש בשבת ויום טוב, תוך התייחסות להכנתו.

נושאים מרכזיים:

• הלכות קידוש על יין כשר לנסכים: הדובר פותח בדברי הרמב"ם בהלכות שבת, פרק כ"ט, הלכה י"ד, הקובעת כי אין מקדשין אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח. מכאן נלמד שאם נתערב ביין דבר הפוסל אותו לניסוך (כגון דבש או שעור אפילו כמות קטנה), אין מקדשין עליו.
• ציטוט מהרמב"ם (מתורגם): "אין מקדשין אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח לפי כך אם נתערב בו ביין כלומר דבש או שעור אפילו כטיפת חרדל בחבית גדולה אין מקדשים עליו כיוון שבה כי כל שעור בכל דבש לא תקטירו אז אם כן זה נסע לנסך על גבי המזבח נמשל גם מן הקידוש כך אנו מורים בכל המערב".
• חילוקי דעות לגבי יין שאינו ראוי לנסכים: הדובר מזכיר דעה החולקת על הרמב"ם ומתירה לקדש על יין שאינו ראוי לנסכים, בטענה שההגבלה נועדה רק לפסול יין שריחו רע, מגולה או מבושל. הרמב"ם אמנם מסכים שעל סוגי יין אלו אין מקדשין, אך מוסיף עליהם גם יין שנתערב בו דבש או שעור, וכן יין שטעמו כחומץ אף על פי שריחו כיין.
• דין שמרים: הדובר מפרט את הדין לגבי קידוש על מים שנתנו על שמרים. אם הוציאו פחות מארבעה רבעים מים, אין מקדשים עליהם. אך אם הוציאו ארבעה רבעים, הרי זה נחשב ליין מזוג ומותר לקדש עליו.
• יין פגום (נסתם): כלי שהיה מלא יין וטעמו ממנו מעט, הרי זה נפגם ואין מקדשין על היין שנשאר בו, משום שהוא "כשרי כוסות יין" - פחות משמעותי.
• יין צימוקים – הדין והחשיבות: הדובר עובר לדון בהרחבה על יין צימוקים ומבהיר שמקדשים עליו, בתנאי שהצימוקים הם בעלי לחלוחית, כך שאם ידרכו אותם יצא מהם "דבשן" (נוזל מתוק).
• הדובר מציין כי מותר להשרות את הצימוקים במים כדי להכין את היין, ואין הגבלה על סוג המים (מים רגילים או שרי).
• הוא מביא את דעת מורי מאיר, שמתיר באופן עקרוני הבאת יין צימוקים למזבח בדיעבד (לאחר 40 יום), ומקשר זאת לדעת הרמב"ם שכל מה שכשר בדיעבד למזבח מותר לכתחילה לקידוש.
• הדובר מציין כי רבים מעניי תימן קידשו על יין צימוקים בשנים האחרונות, ושהכנתו אינה מצריכה המתנה של 40 יום, אלא מקסימום שלושה ימים, ולעיתים אף ניתן להכינו בערב שבת.
• החשיבות של ידיעת דין יין צימוקים: הדובר מדגיש את חשיבות ידיעת דין יין צימוקים משתי סיבות:
• ישנם אנשים ששתיית יין רגיל מזיקה להם.
• ישנם אנשים שאין להם יין כשר, במיוחד לנוכח מה שהדובר מכנה "היינות המסוכרים והמפוסטרים של ימינו", שלדעתו ברכתם "שהכל" ואינם כשרים לקידוש.
• במצב כזה, יין צימוקים מהווה פתרון בטוח ויעיל לקידוש.
• הברכה על יין צימוקים: לדעת הרמב"ם, יש לברך על היינות המסוכרים והמפוסטרים "שהכל", ולכן אין יוצאים ידי חובת קידוש עליהם. לעומת זאת, על יין צימוקים מברכים "בורא פרי הגפן" והוא כשר לקידוש.
• הכנת יין צימוקים ביום טוב: השואל שואל האם מותר להכין יין צימוקים ביום טוב על ידי כתישת הצימוקים. הדובר משיב שאסור לשחות ענבים או לכתוש צימוקים בליל שבת ויום שבת. לגבי יום טוב, אמנם מלאכות אוכל נפש מותרות, אך כתישת צימוקים נחשבת למלאכת "דישה", שאסורה באופן עקרוני ביום טוב אם ניתן לעשותה מערב יום טוב ולא תתקלקל.
• מעמד האיסור של כתישת צימוקים ביום טוב: אם אדם כתש צימוקים ביום טוב, האיסור הוא מדרבנן, כיוון שהמלאכה היא לצורך אוכל נפש. חכמים אסרו זאת כדי שאנשים יעשו את ההכנות מערב יום טוב.
• היתר אפשרי בשעת הדחק ביום טוב: במקרה קיצוני בו אין לאדם יין כלל בליל יום טוב, הדובר מעלה אפשרות (תוך הסתייגות וצורך בעיון נוסף) להתיר חיתוך הצימוקים לארבעה חלקים ואז שחיטה, כיוון שאין זו דרך שחיטה רגילה, והאיסור הוא רק מדרבנן לצורך מצווה.
• דין מגע גוי ביין צימוקים: יין צימוקים שהגיע למצב בו הדבש והמים התמזגו והיו ליין, דינו כיין רגיל לעניין נסך, ולכן אסור לגוי לגעת בו ולאסור אותו. אין דינו כמים.

ציטוטים נוספים:

• "וין צימוקים מקדשים עליו והוא שיהיו צימוקים שיש בהם לחלוחית שאם ידרוך אותן יצא מהן דבשן."
• "רוב העניים בתימן קידשו בסופי השנים על ין צימוקים כאמור בגלל שכאמור זה מותר לכתחילה."
• "יש חשיבות גדולה מאוד לדעת את הדין הזה א' בגלל שיש בני אדם שלא יכולים לשתות יין אמיתי זה מזיק להם יש בני אדם שאין להם יין אמיתי כשר בכל או יותר יינות שמורי קורא להם היינות המסוכרים והמפוסתרים של ימינו שהוא אומר ברכתם הכל ואינם כשרים לקידוש וכולי ואז בצר לו לאדם מה הוא יעשה יכין יהין צימוקים מה שבטוח בטוח זה קידוש על בטוח אמיתי."
• "אסור אסור בשום פעמים ואופן לשחות א ענבים או גם צימוקים בליל שבת ויום שבת זה דבר פשוט."
• "אם אדם קטש צימוקים או הייתי אומר כתש צימוקים סחת קטש ביום טוב האיסור שהוא עובר הוא רק מדרבנן כי מאחר והמלאכה הזו היא מלכת אוכל נפש אז ברמה התורנית היא מותרת וחכמים הם ששמו סיג ואמרו שכל דבר שניתן לעשות מערב יום טוב ולא יתקלקל יעשו טוב מערב יום טוב אבל אם עשה הוא עובר על איסור דרבנן ולא עובר על איסור דאורייתא."
• "יין כזה אין לתת אותו לגוי לגוע בו כי אז הוא יאשר מדין י נסך אין דינו כמו מים אלא דינו כין שכאמור גוי שנוגע בו עוסר אותו כי אין נסך רבי חני."

בסך הכל, קטע השמע מספק סקירה מפורטת של דיני קידוש על יין, תוך דגש משמעותי על מעמדו ההלכתי של יין צימוקים כחלופה כשרה, במיוחד במצבים בהם אין יין רגיל כשר או כאשר שתיית יין רגיל אינה אפשרית. הדובר גם מתייחס להגבלות בהכנת יין צימוקים בשבת ויום טוב