קידוש - הלכה ומנהג

שלום וברכה מארי אם אסור לבקש צרכים בשבת ויו"ט, אז לכן איןלומר בברהמ"ז "הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד"? ועוד שאלה, לפי לרמב"ם, אין לומר אבינו מלכנו בר"ה? למה?
תודה רבה

ראיתי בברכות פרק יא, הלכה ה, שמצוות עירוב אינה חובה, מכאן אפשר ללמוד אם אדם לא מבשל ביו"ט לשבת, אלא מכין הכל מראש, לא חייב להניח עירובי תבשילין, וממה שהסמיך רבינו עירוב לנטילת ידיים, שהרי נטילת ידיים אדם חייב רק אם הוא אוכל, אם לא אוכל לא חייב אכילת ידיים.

3 א. מארי הביא את דברי הרב ברכי יוסף (החיד"א) שאם אדם לא יכל להדליק אש מערב יום טוב (כגון שהיה במאסר או במדבר), מותר לו להדליק ביום טוב (אם אין לו אש  מצויה מהשכנים) בהתבסס על דברי רבינו שהבעת אש ביום טוב אסורה משום שאפשר לעשותה מלפני יום טוב. יוצא אפוא שגם אם אדם הדליק אש מערב יום טוב וכבתה לו ביום טוב, יוכל להבעיר אש ביום טוב.

ב. בהתאם, אם אדם הדליק את אור החשמל מערב יום טוב, אולם מסיבה כל שהיא האור כבה ביום טוב, האם מותר להדליקו מאחר ואין בו דין של הדלקה שהיה יכול לעשות מאמש? במידה ואסור, האם מותר בשינוי או ע"י שניים שעשאוה?

האם מותר לי לראות משחק כדורסל של מכבי תל אביב הנערך ברוסיה במוצאי החג הראשון שלנו (ארץ ישראל) ושם זה יום טוב שני דחוף המשחק קרוב

שלום לכת"ר.
האם בהתאם לדברי רבנו בהלכות קידוש החודש, שמקומות בהם לא היו ישראל בזמן בית שני, וכן מקומות שנתחדשו במדבר א"י, שעליהם לעשות יו"ט שני של גלויות. האם לפיכך יש לנהוג יו"ט שני במקומות כמו השומרון וערים כגון דימונה וירוחם וכיו"ב? וברוך תהיה

האם נהוג ביהדות לחגוג יום הולדת? אם כן אשמח לדעת מה מקור מנהג זה.

שלום כבוד הרב הרמ"א באו"ח רס, א אומר שיש מצווה לגלח את שיער הראש לפני שבת. וכן נאמר גם בהלכות יו"ט. וטעם הדבר כפי שהסבירו האחרונים הוא משום שלא יכנסו לרגל שהם מנוולים. האם מצוות גילוח לכבוד יו"ט כוללת גם את הזקן? (עבור מי שנוהג להתגלח)? מצד אחד השולחן ערוך הזכיר רק גילוח של שערות ראשו מצד שני עבור אדם שנוהג להתגלח כל יום, אי גילוח נחשב עבורו לניוול. וכמו שמשמע מכמה מגדולי הפוסקים. מצד שלישי ידוע שהמקובלים מאוד החמירו שלא לגעת בכלל בזקן והאריכו רבים בחומרת העניין. ויש מי שאוסר לגעת בזקן גם על פי ההלכה.