האם ניתן להגדיר פעולה זו כבניית אוהל קבוע האסורה או כפעולת המשכה של אוהל עראי המותרת בשבת?
היש לחשוש בנסיבות אלו לאיסור דאורייתא משום "מכה בפטיש" שכן הוא לכאורה מכשיר את המטריה ליעודים שלה?
היש הבדל בדין המטריה המיטלטלת לבין הדין של המטריה / שמשיה הקבועה בחצר או הצמודה לעגלת התינוק?
ושא מרכזי: האם פתיחת מטריה קבועה (מרקיזה בחצר, שמשיה בעגלת תינוק) בשבת מותרת או אסורה, בהשוואה לשימוש במטריה ניידת.
נקודות ודעות מרכזיות:
- השאלה הבסיסית: הדיון מתחיל בשאלה האם מותר להשתמש במטריה ניידת בשבת, שכן פתיחתה יוצרת מעין גגון. שאלה זו מהווה את הבסיס לדיון על מטריה קבועה.
- איסור "בונה" (יצירת אוהל): קיימת הלכה שאוסרת יצירת אוהל קבוע בשבת. הוספה על אוהל ארעי מותרת, אך יצירתו מלכתחילה אסורה מדרבנן. אם קיימת תשתית ברוחב טפח, מותר להוסיף עליה כיסוי בשבת.
- "שיש דין שאסור לעשות אוהל קבוע. ומי שעו עושה אוהל קבוע ביום שבת חייב ואוהל ערי מותר להוסיף עליו אבל אסור ליצור אותו לכתחילה מדרבנן כלומר אם יש לנו תשתית במרפסת כדי לשים מעל מעל מעל זה כיסוי אז ביום שבת אסור לשים כיסוי לכתחילה כי זה נקרא יוצר אוהל ערי וזה איסור מדרבנן אבל לעשות זאת."
- "אבל אם יש כבר טפח, רוחב טפח על גבי התשתית הזו ואז הוא רק ממשיך את האוהל ערי, אז זה מותר להמשיך את האוהל ערי."
- מחלוקת הנודע ביהודה והחזון איש בנוגע למטריה ניידת:
- הנודע ביהודה: סבר שיש בפתיחת מטריה בשבת חשש לאיסור תורה של "בונה" (אוהל קבוע) או "בונה".
- "באמת הנודע ביהודה שהיה מגדולי הפוסקים לפני 200 שנה היה בדעה שיש בזה חשש של איסור תורה. יצירת המטרייה ביום שבת והשימוש בהוא סבור שיש בזה חשש מדין תורה, מדין אוהל קבוע, מדין בונה."
- החזון איש: חלק עליו עקרונית וטען שמכיוון שהמטריה נפתחת ונסגרת, היא דומה לדלת על צירה ואין לראות בכך בנייה.
- "למרבה הפתעה יצא נגדו דווקא חזון איש שידוע לכאורה מחמיר והנה הוא טוען מאחר וזה היא נפתחת ונסגרת היא כמו דלת על ציריה והועיל וכן אי אפשר לבוא ולהתייחס אל זה כאל עשייה של בנייה וכך יוצא בזה."
- איסור מעשי של החזון איש: למרות זאת, החזון איש לא התיר בפועל שימוש במטריה בשבת, מחשש לאיסור "מכה בפטיש" (השלמת כלי) או משום שזה נראה כ"עובדין דחול" ועלול לגרום לחילול השם.
- "למרות הכל החזון איש לא יהר להתיר בפועל ואמר אולי יש לחשוש מדין מכה בפטיש דהיינו שמע על ידי פתיחת המטרייה. עכשיו הוא משלים את עשיית הכלי לכלי."
- "אבל החזון איש הוסיף מעבר לזה גם במיוחד אם יוצאים החוצה וזה נקרא עובדין דחול זה נראה כעובדין דחול ויש בזה חילול השם כך הוא אומר ומשום כך הוא אסר להשתמש במטרייה והשמשיה מהפן הזה של העניין."
- הבחנה בין מטריה ניידת למטריה קבועה: הדובר מציע הבחנה בין מטריה ניידת למטריה קבועה (מרקיזה בחצר, שמשיה בעגלת תינוק). במקרה של מטריה קבועה, היא נתפסת כתשתית קיימת של "אוהל ארעי", ופתיחתה נחשבת כהוספה על אוהל ארעי, דבר המותר בשבת.
- "אבל הרי המרכיזה כאמור במקומה עומדת ואז והשמשיה לתינוק במקומה עומדת. ואם כן ניתן לכאורה להתייחס אליהם אל תשתית של אוהל ערי שאני רק מוסיף עליהם. ומותר."
- דעת "שמירת שבת כהלכתה": ספר "שמירת שבת כהלכתה" אכן מתיר שימוש בעגלת תינוק עם מטריה או במרקיזה קבועה, למרות שהוא אוסר שימוש במטריה רגילה.
- "ולכן מבחינה זו בשמירת שבת כהלכתה אף שעזר את השימוש במטריה התיר את השימוש בעגלה תינוק עם מטריה או במרכיזה."
- "בפרק כד נשמירת שבת ככתה חלק א' סימן סעיף טו אז הוא כותב גדר גדרו גדולי הדורות זכרונם לברכה ואמרו שאין לפתוח מטריה או שמשיה בשבת וביום טוב אושם שאין לפותחן כן אין לכפלן וכן אם אין פתוחות מבעוד יום אין להשתמש בהן גם במקום שיש עירוב אבל שמשיית גינה שתקועה בקרקע מבעוד יום או סכחה מרכיזה שמעל גזוז תרה או מעל חלון רעבה מ לפותחן ולקפלן."
- המלצה לפתיחה חלקית מערב שבת: למרות ההיתר, הדובר מציין שיש דעות מסתייגות וממליץ לפתוח את המטריה/שמשיה הקבועה מערב שבת פתיחה קלה (לפחות ברוחב טפח), כדי שההיתר יהיה מבוסס יותר ולא יהיה מקום לאיסור לכל הדעות.
- "ולכן נראה לענינו דעתי שהאמת תורה דרכה שגם בעגלת תינוק וגם במטרייה שהיא בחצר קבוהה מן הראוי שלא יסגור אותם סגירה הרמטית מן הראוי שיפתח אותם מערב שבת פתיחה קלה לפחות שיבוצר איזשהו חלל של טפח כדי שיהיה אפשר אם נרצה ביום שבת להמשיך אותו."
- "אבל אם המטרייה הזו השמשיה הללו סגורים הרמטית באופן כזה שלא נראה טפח אין טפח אין רוחב טפח קשה לומר שזה מותר לכל הדעות ויש לכאורה מקום לאסור."
- סיכום: לסיכום, נראה שיש לסמוך על הדעות המתירות שימוש במטריה/שמשיה הצמודה לעגלת תינוק או קבועה בחצר. עם זאת, מומלץ לפתוח אותן מערב שבת פתיחה חלקית כאמצעי זהירות.
בסיום הקטע, הדובר מציין שהוא קורא את הדברים בשעת שבת
Full text
תכנים לקריאה נוספת
ברור
שלום לרב.
בהמשך לשאלתי שכבר ענית ברצוני לברר מספר נקודות.
1. בארוחה בלי לחם שלא נטלתי ולא בירכתי המוציא אבל בסוף שבעתי צריך לברך ברכת המזון?
2. למה אסור לצבוע שער? והאם עלי לאסור כך גם ספריי הנשטף במים כמו ספרי של תחפושות?
יצאו לחו"ל ונקלעו למצב שאין להם יין ולא פת לקדוש, האם רשאים לקדש על מים?
האם ניתן להסתפק בקידוש שבנוסח תפילת ערבית של שבת? מי שקידש לפני שאכל קליות (ג'עלה) בביתו והלך אח"כ לסעוד סעודתו בבית חתנים, היתחייב שוב קידוש על אותה סעודה?
מה ענה רבנו אברהם בן הרמב"ם לשאלת אנשי שרעב שחשבו לקדש על פת דורה כמו שדור המדבר קדשו לדעתם על המן?
יציאה של עשירי ממנין מצומצם לאחר עלינו לשבח ולפני הקדיש האחרון
בבית כנסת שמתפללים בו שאמי ובלאדי ביחד ונוהגים לומר קדיש לאחר עלינו לשבח בסוף תפילת שחרית, האם אדם הממהר לצאת רשאי לצאת לאחר "ברכו" של עלינו לשבח ולהשאיר את המתפללים ללא עשירי לקדיש
שאלות שונות
לכבוד הרב שלום 1.מותר לאשה לענוד נזם?או לענוד עגיל נוסף? 2.איך לנהוג היום ב"מנהגים" של עדות אחרות שאותם לא נהגו אבותינו דוג' ט"ו בשבט הרי בגנים בביה"ס הילדים כן לומדים על זה או למשל ימי הולדת וכד' 3.למה בבחינות לרבנות אין שום התיחסות למנהגי תימן כלל ?ממש הציאו אותנו החוצא ללא התייחסות 4.מה צריך להיות הכיוון בחינוך הילדים לעשות צבא או לא?ללמוד מקצוע או לא? תודה רבה
צניעות בעבודה
אדם שעובד בבית חולים בטיפול באשה חולה איך מתמודד עם עניין הצניעות ושמירת העיניים ?
מי תיקן את איסור השיר לאחר שבטלה הסנהדרין?
משבטלה סנהדרין בטל השיר וכו, מי תיקן איסור זה הרי כבר בטלה הסנהדרין?
תפילה וק"ש קודם הנץ
שלום וברכות לרב
בהלכות ק"ש פ"א הערה ל"ג כותב מארי שמותר לדעת הרמב"ם במקום דחק כל שהו להתפלל לפני הנץ וכך נהגו בתימן
לכתחילה ובאופן קבוע כדי ללמוד תורה בנחת ע"כ.
בהלכות תפילה פ"ג הוא מביא את תשובות הרמב"ם קל"ח ו רנ"ה (נדמה לי) ששם בפירוש הרמב"ם מתיר לכתחילה רק במקרה דחק גדול
וכך נראה שמארי מסיק שבדחק גדול מותר לכתחילה כגון המקרים בשאלות הנ"ל או כגון שיוצא לדרך ואין שיירות וכו'
מה לא הבנתי??
כ"כ גם בסוף דבריו בק"ש נראה סותר את כל עניין ה- לכתחילה ובדוחק כלשהו
מה עמדת הרב לגבי תלמיד ישיבה המבקש ללבוש פתיל תכלת?
הנכד שלי לומד בישיבה תיכונית.
לאחרונה החל מתחזק יותר בלימוד וגם רוצה בחזות טלית קטן עם פתיל תכלת.
האם הרב מעודד?
ואם, כן איזה ומאיפה הפתיל תכלת?
האם מותר בשבת לסחוט דג הספוג בשמן ?
באלו תנאים תהיה מלאכה זו מותרת בשבת ובאלו תנאים תאסר מלאכת הסחיטה?
היש בנסיבות אלו גדר של מלאכת בורר?
הניתן להשוות דין זה לאיסור סחיטת הספוג בשבת?