האם מותר בשבת לקשור כלב לרצועה?

שאל השואל ואמר אם כלב שנקרא כלב מחמד נבוח כשהוא משוטט ברחוב ולכן עכשיו רוצה בעליו הדתי היהודי הדתי לקשור אותו בשבת האם הדבר הזה מותר או אסור ראשית אנו חוזרים ואומרים שעלינו להימנע מלהדבק בתרבות הכללת הזו שאנו מגדלים כלבים אשר נקראים כביכול כלבי מחמד כי אין אנו זקוקים למציאות הזו רק בערי ספר או במקומות שיש גנבים ופורצים התירו בתנאי שיהיה קשור. לא מבעיה שיש איסור חמור לא לגדל כלב רע בתו, אלא גם אם הוא לא כלב רע. מדוע יש לגרום לילדים הקטנים וכך לגדולים להתמכר לקשר נפשי עם בעל חיים. עם כל הכבוד שהבעל חיים הזה מוגדר כידו הטוב של האדם. יש עוד הרבה ידידים טובים עוד לאדם רבו חברו הטוב שמהם ילמד תורה ומצוות וחוכמת חיים ולא כלב זוהי מודעה רבה כיוון שאני רואה שיש זליגה בעניין הזה של הגידול כלבי מחמד או חיות מחמד בתוך הבתים גם בתוך בתים שלומי מוני ישראל וחבל אינן רואות באמת כיצד אחנו אשר הם לא דתיים השם החזיר אותם ואותנו בתשובה שלמה. כל כך מתמכרים לגידול החיות הללו, שזה כואב עליהם שאנחנו רואים אותם אנו משקימים קום ללמוד משנה, ללמוד תורה, ללכת להתפלל והם משקימים קום לשוט עם הכלב. גם בחול, גם בשבת, ממש כמו חולין לכל דבר. כואב הלב לראות איך מתחלפת הוויה. עם הבעיה שהיא לא יהודית שחודרת אלינו. כאמור זה עדיין במסגרת המודעה רבה. עכשיו לגופו של דבר. באמת רבותיי צריכים אנו לזכור כל בעל חיים אסור בטלטול ביום שבת. הוא נחשב למוקצא. ולכן אסור לאדם להרים בלידיו את החתול מחמד. את הכלב מחמד כי הוא מטלטל אותו. הוא מוקצה והוא מטלטל אותו ואסור לטלטל מוקצה ביום שבת אפילו שאם הוא מרים אותו ממקום מקום אסור כל זה נקרא טלטול מוקצא ביום שבת שהוא אסור ומכאן לשאלה הבאה האם מותר לקשור כלב ביום שבת קשירת בעל חיים לכאורה יצידה אבל כלב מחמד בדרך כלל הוא ניצוד ועומד. אי אפשר לבוא לומר שהוא מסוג הבעלי החיים שצריך לרדוף אחריו כדי לצוד אותו. הוא ניצוד ועומד. ברצותם קושרים אותו ברצותם מתירים אותו. הוא לא בורח. הוא יודע את הטווח שלו. הוא מעוניין להיות בטווח שלו. הוא מפונק. מגדלים אותו בפינוק בתנאים לפעמים יותר. יותר טוב מאשר מגדלים בני אדם ועל כל פנים בטח בטח יותר מאלה שנצמכים בגורמי הרווחה הן ברמת התזונה הן ברמת הטיפול וכולי וכולי בעמות הנומרובים כך מתפכים היוצרות אבל על כל פנים על כל פנים אין להתייחס לקשירה של כלב מחמד שהוא שקט וננוח בגדר של צידה כמובן אסור לגרור אותו אבל אסור אבל אין איסור בעצם קשירתו כאן המקום לומר שאם חס וחלילה כלם משוטט ברחוב והוא נגוע בכלבת וזה מסוכן לבריות א' מותר להורגו כי יש בזה הזק לרבים וצריך לסלק הזק לרבים ב מותר לצעודו ולטלטלו ולקולאו להביאו לבדיקה כדי שאם הוא נשך מישהו על ידי הבדיקה שלא ידעו אם יש בו כלבת וכיצד יטפלו באותו אדם נשוך כי יש בזה סכנה סכנת נפשות לאדם הנשוך על ידי כלב שאולי יש חשש שהוא נגוע בכלבת ולכן קליאתו או צידתו בגרשיים מרכאות של אותו כלב או אפילו הריגתו במידה וכבר אינם זקוקים לשום בדיקה אלא חשש שמה ישוטט ויפגע באחרים הדבר הזה מותר ביום שבת אשר לכלב שאיננו נגוע בכלבת אלא כאמור קיבל קריזה נבוח על מישהו הביל מישהו כשהוא נמצא ברחוב ולכן בעליו רוצה לקשור אותו אז אם בעליו קורא לו ואני רואה כיצד באמת הם תקשרים וקוראים בשמות וכולי בעבנותינו מורבם גם קוראים לכלבים בשמות של תנחיים של גדולי עולם גם זה ראיתי את הדבר הזה את כל הסתיות הסתיות הללו בהתרבות התרבות הזו אבל הוא קורא לו הוא לא מטלטל אותו אלא הוא קורא לו והוא בא אזי בעצם כשירתו זה לא צידתו כי כאמור הוא ניצוד ועומד וכך דרכם וכח תרבותם אבל שמה אולי עצם הנחת הרצועה עליו גורמת שהרצועה כבר תעסר בטלטול כי העיל והכלב אסור בטלטול ועכשיו כיוון שהרצועה עליו אולי היא בבחינת מבטל כלי מאחנו ויש לנו הלכה שאסור לבטל כלי מאחנו והנה למשל אומר רבנו וכך גם ההלכה השולחן ערוך בפרק כה מהלכות שבת אה הלכה כג אסור לבטל כלי מאחנו מפני שהוא סותר כיצד לא יתן כלי תחת הנר בשבת לקבל את השמן הנוטף שהשמן שבנר אסור לטלטלו או שיפול כלי יעשר טלטול הכלי שהיה מותר וכן כל כיוצא בזה לפי כך אין נותנים כלי תחת התרנגולת לקבל בצתה אבל קופא הוא הכלי עליה וכן קופע הכלי על כל דבר שאסור לטלטלו שהרי לו בטלו שאם חפץ יתנו כלומר יש לי נר עם פתילה והשמן והוא דולק וזה בשבת והשמן נוטף ואני שם כלי מתחת על הרצפה כדי שהשמן הנוטף יתקבל בתוך הכלי הזה אסור כיוון שהשמן הזה נקרא מוקצא וכשהוא עובר לכאן וזה לא מוקצה הכלי הזה הוא מותר בטלטול וכשהשמן הזה נופל לכאן הכלי הזה כבר אסור בטלטול וכאילו אני סותר את הכלי מבטל אותו מהמוחנות שלו והוא מוכן לטלטול ועכשיו כבר אסור בטלטול ולכן אסור ומכאן גם אם זוהי תרנגולת ועומדת להטיל ביצה ביום שבת ואני שם כאן כלי מרופד והביצה נופלת מהתנגולת אל הכלי המרופד הזה ברוך השם הביצה לא נשברת והיא נשמרת אבל עשיתי איסור כי הכלי הזה יש לו מוכנות לטלטול ועל זה ששמתי אותו כאן אז הביצה שנפלה לתוכו שהיא מוקצא גרמה שהכלי יהיה מוקצה וזה אסור כי אני עכשיו לא יכול לטלטל אותו כאילו ביטלתי אותו מהחנו אבל אם הביצה כבר הטלה ואני בא לוקח סיר גדול וגבוה הוא מכסה אותה מעל מעל כדי שהילדים לא יפגעו בביצה אין בזה שום איסור כי ברצותי אני לוקח את הכלי אין שום בעיה ולכן מותר עכשיו אם נחזור חזרה לגבי הרצועה על הכלב ל אורה על זה שקשרתי רצועה יש אבזם אין בעיה של איסור כשירב שבת יש אבזמים קשרתי לכלב אז לכאורה בגלל שהכלב הוא אסור בטלטול והרצועה הייתה מותרת בטלטול וכשהיא רצה על הכלב יוצרת מצב שאסור לטלטל כבר את הרצועה אולי זה נקרא גדר מבטל כלי מאחנו אבל לאחר מחשבה ועיון מותר לקשור את הרצועה הזאת על דאבזם כי ברצותו הוא בלי לטלטל את הכלב בכלל פותח את האבזם מתיר את הרצועה וזו כמו כפיית כלי על גבי הביצה שאז אני ברצותי אני לוקח את הכלים מבלי לטלטל את הביצה וזה מותר כך לסיכום יוצא למרות שאנו מסויגים מהתרבות הזו של גידול כלבי מחמד והיינו מעדיפים שהאנרגיות של האהבה שיש לבני אדם יהיה בין אדם לחברו, בין ההורים לילדים, בין הילדים להורים, שזה כל האנרגיות תלכו לשם במקום ללכת להפנות את זה לכלבי מחמד. אז למרות ההסתייגות שלנו חייב ובכל זאת יש לאדם כלב מחמד וכאמור רוצה הוא לקשור אותו בשבת, נראה שאין איסור צידה כי הוא ניצוד ועומד ובכל אמת שהוא רוצה ובדרך כלל גם הכלב משחררים אותו בשעות מסוימות וזה מתוכנן ואין הסגירה הזו סגירה הרמטית אז נראה שאין בזה איסור צדה ואין בזה מישהו מבטל כלי מאחנו כי ברצותו יכול הוא להתיר את הרצועה גם בלי לטלטל את הכלב רבי חניה בןש