האם מותר ללמוד תורה או להתפלל ליד אם שאינה מכסה את ראשה בבית?
בחור שאימו בביתה ללא כיסוי ראש כדבר שבשגרה, האם יש בעיה בלימוד תורה בנוכחותה?
שאלה למו"ר
א האם מותר להתפלל שעל האדם נמצאת חיה (נחש)?
ב וכן מה הדין לגבי תפילה עם גופייה?
א אין איסור להתפלל ליד בעל חיים נקי ושאינו מזיק. הבעיה היא, שאין לתת אימון בנחש, אפילו מאולף, כל שכן כשהוא כרוך על צווארו, וכבר אירע שמישהי בעולם, שהיתה רגילה להסתובב בעולם ולהופיע כשנחש כרוך על צווארה, לימים הוא חנק אותה ומתה. לכן אין להתפלל כשנחש על צווארו.
ב לא בציבור.
בחור שאימו בביתה ללא כיסוי ראש כדבר שבשגרה, האם יש בעיה בלימוד תורה בנוכחותה?
לכבוד הרב שליט"א
ראיתי בתשובות הרמב״ם שכותב שאסור לומר בשבת פיוטים שחיברו הגאונים היות ויש שם בקשות ואין לבקש בשבת
רציתי לדעת האם לדעת הרמב״ם גם כן אין לומר מי שבירך לעולים לתורה וכן אין לשיר שירי קודש הכוללים גם בקשות ומה היה המנהג בצנעא בנושא זה
תודה רבה
לאיזה מנחה התכוונה הגמרא באיסור האכילה, האם בסמוך למנחה גדולה או בסמוך למנחה קטנה?
היש חילוק בדין בין היחיד ואכילת עראי לבין ציבור שעומד לפני סעודת מצוה (בגין נישואין וכד')?
כאשר יש מנין קבוע בבית הכנסת לתפילת מנחה, האם במקרה זה ישתנה הדין?
שלום וברכה לכבוד מו"ר.
יחיד שאחר לתפלת עמידה שיש בה קדושה, והגיע לאחר קדושה בצבור,
האם יאמר קדושה (שלש ראשונות) והצבור יענו לו (כולם התפללו) ?
אם לא, כמה בני חורין שעדיין לא התפללו נדרשים ע"מ לומר קדושה ?
תודה לכבוד הרב, יפוצו מעיונתיך חוצה בע"ה, יגדיל תורה ויאדיר.
מה מעמדה של הפטרת "מחר חודש" ביחס להפטרת "שקלים", שהרי בנסיבות דלעיל ישנו זכר לשקלים בפרשה ואין איזכור לר"ח?
האם קריאה בס"ת שני בר"ח שחל בשבת ותפילת המוסף מבטאת הבדל מהותי לעומת ר"ח שחל לאחר השבת?
האם למרות מעמדה הקלוש של התקנה לקרוא "מחר חודש" ישנו איזכור כלשהו לר"ח גם בהפטרת "שקלים"?
האם יש להמשיך ולקיים את המנהג העתיק שעורכים סעודה בשרית בראש חודש ?
למה עדות אחרות קוראים את הקדושה והשליח ציבור חוזר על הקדושה שבעוד הקדושה צריכה להיות רק לשליח ציבור?
שלום למארי. מה ידוע לרב שהיה המנהג בתימן לגבי פסיעות שליח ציבור בתחילת חזרת העמידה? האם היה מתחיל לחזור את תפילת העמידה כאשר היה חוזר למקומו, או שהיה מתחיל לחזור בעודו עומד במקומו שהיה לאחר שפסע לאחריו בסוף תפילת הלחש? תודה רבה.
למארי רצון ערוסי הי"ו
1) האם המנהג לקרוא את התוכחה בנעימה מהירה מבוסס על מקורות הלכתיים או שמא זהו מנהג בלבד. ואם זהו מנהג בלבד מה דעתו של הגר"י קאפח ושל כבוד הרב לגבי האופן שבו צריך לקרוא את התוכחה?
שלום לכבוד הרב
1.ידוע שעל פי רמב"ם אנו כורעים רק בארבעה מקומות המוזכרים בתלמוד הנמצאים בתפילת עמידה.
מדוע אם כך אנו קורעים גם בסופה של תפילת עמידה באמירת "עושה שלום"?
2.למדתי כי אנו אומרים אמן לאחר ברכה רק אם היא ברכה אחרונה כגון ברכת "בונה ירושלים"
האם ע"פ רמב"ם לא אומרים אמן בסיום ברכת "שים שלום"? מדוע לא נחשבת ברכה זו לחתימה?