"עושה שלום במרומיו.." בסיום התפילה, האם לפני או במהלך הכריעות? היש לכרוע גם לפנים?

שואל ואמר מתי האדם אומר עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו בסיום תפילתו האם הוא גומר עצים שלום ואת אלוהי נצור ואת עושה שלום ולאחר מכן קורע ופוסע שלוש פסיעות ואחר כך מטה פניו לשמאלו ואחר כך מטה פניו לימינו או שמה הוא קורע אחרי שאמר את אלוהי נצור קורע ופוסע שלוש פסיעות או שהוא גומר לפסוע שלוש פסיעות כשהוא כשהוא במצב של קורע אז מטה פניו לשמאלו ואומר עושה שלום במרומיו ומטה פניו ימינו ואומר את ההמשך והאם גם צריך להטות פניו לפניו? ובכן, באמת בעניינים אלו, אין לנו אלא מה שאנחנו מתגלגלים תוצאה ממה שאנחנו רואים מאבותינו. כי בעניינים אלו חלו שינויים שאין אפלו, איננו יודעים ומודעים לשינויים שחלו כפי שתכף נפרט אותם. אבל כפי שאמרתי לכם הרבה פעמים הרבנו תמיד מבטא את השיטה התלמודית ואילו במרן כבר אנו מוצאים רכיב נוסף הוא הרכיב של מנהגים אשר לא נזכרו בתלמוד וזה לא אומר שהם לאדרו אלינו הם חדרו אלינו אבל לפחות שנדע להבחין בין שיטת רבנו שכאמור היא תלמודית נטו ובין מנהג אבותינו מכוח זה שהושפענו מהשולחן ערוך ומן הסידורים הנה נקרא את דברי רבנו בפרק חמישי הלכה י ויא קריאה כיצד יש בתפילות קריאות ורבנו מפרט מה הם הקריאות המתפלל קורע חמש קריאות בכל תפילה ותפילה בברכה ראשונה בתחילה ובסוף כלומר הברכה הראשונה של 18 אדם קורע בתחילת הברכה ובסוף הברכה אז הנה שתי קריאות נשאר לנו עוד שלוש קריאות ובהודיה כלומר בברכת מודים בתחילה ובסוף אז זה עוד שתיים אז יש לנו כבר ארבע קריאות נשאר לנו עוד קריאה חמישית או שגומר התפילה ולא נאמר על ידי רבנו מהו סיום התפילה או שגומר התפילה קורע ופוסע שלוש פסיעות לאחוריו כשהוא קורע כלומר זה קריאה ממושכת לא כמו קריאה קצרה של הברכה הראשונה בברכת מודים אלא זה קריאה מושכת וכשגומר התפילה קורע הוא פוסח שלוש פסיעות לאחוריו כשהוא קורע ונותן שלום משמאלו משמאל עצמו זו הטיית הפנים לכיוון שמאל ואחר כך ממין עצמו ואחר כך מגביע ראשו מן הקריאה ורבנו לא אמר שהוא עוד פעם קורע קדימה לפנים אלא שמאל ימין ולא מסיים בקריאה קדימה וגם רבנו לא אמר שהוא אומר משהו בזמן שהוא קורא את הקריעות הללו, שום דבר. ואומר רבנו, במים אמורים להיות. ולמה נותן שלום לשמאלו תחילה? מפני ששמאלו הוא ימין שקד פניו. כלומר שהוא עומד לפני המלך, נותן שלום לימין המלך ואחר כך לשמאל המלך. וקבעו שיפתר מןתפילה. כך שו נפים מלפני המלך. אז יוצא איפה שרבנו לא הזכיר כמה דברים. א' לא הזכיר שבזמן שהוא מטה פניו לשמאלו הוא מטה פניו לימינו הוא אומר עושה שלום במרומיו. הוא גם לא הזכיר שמטה פניו קדימה לאחר שהוא ט פניו לשמאלו ולימינו. וכאמור גם רבנו לא אמר את עושה שלום. לא הזכיר מה זה סיום תפילתו כשמסיים תפילה לעומה זאת בשולחן ערוך נאמר באור החיים סימן קכג קורע ופוסע שלוש פסיעות לאחוריו בכריאה אחת בזה שווה מרן להרמבם שקורע וכשהוא במצב של קורע פוסע שלוש פסיעות ואחר שפסע שלוש פסיעות בעודו קורע בזה הוא שווה לרבנו קודם שיזקוף כשיאמר עושה שלום במרומיו הופך פניו לצד שמאלו אוכשיאמר הוא יעשה שלום עלינו הופך פניו לצד ימינו ואחר כך השתחווה לפניו כעבד הנפטר מריבו בזה שונה מרן מרבנו שרבנו אומר הופך פניו לשמאלו ואומר עושה שלום במרומיו הופך פניו לימינו ואומר הוא יעשה שלום עלינו ואחר כך הופך פניו קדימה כן ונפטר כלומר מסיים בזה כאמור אין זכר בדברי רבנו באמת מה מה הוא הבסיס או מה המקור על מה משמח רבנו כי סוף סוף אם מרן השולחן ערוך כותב כנראה שיש לו על מה לסמוך ואנחנו טענו שתמיד רבנו הוא תלמודי. בואו נראה בגמרא ברכות לד עמוד א' נאמר אל תנו רבנן אלו ברכות שהאדם שוחד בהן באבות תחילה בסוף בהודעה תחילה בסוף ואם בא לשוח בסוף כל ברכה וברכה ובתחילת כל ברכה וברכה מלמדים אותו של לא ישה עכשיו לעניין הקריאה האחרונה כי בברכות דף לד עמוד א' לא נזכרה הקריאה החמישית רק הארבעה קריעות הראשונות מה בנוגע לקריאה החמישית בגמרא יומה דף נג עמוד ב נאמר אמר רבי אלכסנדריאי אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיפסיע שלוש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום דני אחרת המתפלל צריך שיפסיע שלוש פשיעות לאחריו ואחר כך יתן שלום. אז קודם כל הדין המשותף למרן ולהרמב"ם נאמר במפורש בגמרא על ידי אמורה ואין סיוע שמברייתה שאדם צריך לכרוע קריאה אחארונה חמישית ופוסע שלוש פסיעות כשהואמצב של קורע ואחר כך יתן שלום ואם לא עשה אכן ראוי לו שלא יתפלל ומשום שמעה אמרו, כלומר בשם השמ שלו אמרו שנותן שלום לימין ואחר כך לשמאל שנאמר מימינו אשת למו ואומר יפול מצידך אלף ורבבה ממיניך אמר רב חיא ברב הונה חזן עלהו לאביה ורבא תפס אלוהו שלוש פסיעות בכריעה אחת שאחר כך הוא פוסא משמאל עצמו ומימין עצמו וזה לא סותר את מה שאמרנו בהתחלה ימין ושמאל כי שמאלו של האדם זה ימינה של השכינה ימינו של האדם זה שמאלה של השכינה לכן מתחיל להפוך את פניו עוד כבוד לכיוון שמאלו שלו שהימינה של השכינה ואחר כך לימינו לא שזה שמאלה של השכינה הופך פניו לצד ימין לא נזכר רבותיי בגמרא שחוזר והופך פניו קדימה. אין לזה זכר אלא שמאל וימין. כמו שרבנו פסק כמו התלמוד ואיננו משנה מה התלמוד. וגם לא נאמר שהוא אומר עושה שלום במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו. לא נאמר בתלמוד אלא נאמר שהוא אומר שלום. לצד ימין עושה שלום לצד ימין ושלום צד שמאל בצד שלום לצד ימין זה מה שנאמר לא מעבר לכך לא נאמר שהוא אומר עושה שלום הרי לנו שבאמת פשיטת רבנו היא תלמודית מה כתוב בתלמוד איזה רבנו הביא מכאן אם כן הביא מרן שהופך פניו לצד שמאלו ואומר בשעה שהוא הופך עושה שלום במיוחר כך הופך פניו למינו ואומר הוא יעשה שלום עלינו ואחר כך הופך פניו לקדימה מרן הביא את זה אנו הולכים אל הטור בטור אור החיים סימן קכג נאמר וקורע ופוס שלוש פסיעות לאחוריו בקריאה אחת ובעודו קורע קודם שיזקוף יתא בראשו לצד שמאלו כמו שבא להיפתר מריבו ואחר כך לימינו ואמר רבי יהושע בן לוי, המתפלל צריך שיפסח שלוש פשיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום ואם לא עשה כאילו לא התפלל ויש נו אז עד כאן כמו התלמוד זה כמו רבנו ויש נוהגים אומר הטוב לא מר שלום בשמאלי ושלום בימיני עושה שלום במרומיו לא כתוב רבותיי לא שלום אלא ליתן שלום. מה היא נתינת שלום לקדוש ברוך הוא? לא אמירת שלום, אלא הופך פניו לצד שמאלו, זוהי נתינת שלום. הופך פניו לצד ימינו, זוהי נתינת שלום. אבל נהגו, כך אומר התור ויש נוהגים, זהו הרכיב של המנהג, ויש נוהגים לומר שלום בשמאלי ושלום בימיני. עושה שלום ברומב. ורעייתם מהדעמרנן מסכת יומא משום רבי שמעה אמרו נותן שלום בימינו ואחר כך בשמאלו. שמתם לב מה כתוב בתלמוד? נותן שלום, לא אומר שלום. והם כבר הפכו מזה לאומר שלום. ורבנו נשאר נאמן שזה רק נותן שלום ולא אומר שלום. וזה הבדל גדול. ואחר כך בשמאלו, פירוש בימינה של שכינה שהיא כנגדו שהוא שמאלו. וחתב אביזרי זה הרביה. שאין לאומ שאין פירושו שיאמר שלום בשמאלי ושלום בימיני אלא כשאומר עושה שלום במיו הופך פניו לצד שמאלו אוכשאומר והוא יעשה שלום הופך פניו לצד ימינו כלומר היו כאלה שהפכו את פניהם לשמאל ואמרו שלום הפכו את פניו לצד ימין ואמרו שלום אומר הרביה מה פתאום אין דבר כזה שאדם הופך פניו לצד שמאל ואומר שלום, אלא יאמר עושה שלום במרומיו, זה כשהוא הופך פניו לשמאלו, והוא יעשה שלום עלינו כשהופך פניו לימינו. הוראנו לדעת שלפי התלמוד, לא נאמר שאומר שלום ולא נאמר עושה שלום, שום דבר מהדברים האלה לא נזכרו, אלא נותן שלום בשמאלו, נותן שלום בימינו בלי אמירה, בלי שום כלום. ואילו המנהג שאחנו האשכנזים אמרו הוא שאומר שלום בשמאלו ושלום בימינו ומנהג אחר הוא שאומר עושה שלום מרומם בהופך פניו לשמאלו הוא יעשה שלום עלינו בהופך פניו לימינו ומנהג זה של הרביה הוא שעותק לשולחן ערוך והוא גם משתלשל ועבר אלינו אבל כאמור ברבנו אין זכר לכך עכשיו רבותיי אה כמובן אין רע בכך שאנחנו באים ועושים הופכים פנינו לצד שמאל ואומרים עושה שלום במרומיו או לצד ימין הוא יעשה שלום עלינו אלא מורי אומר שרבנו אמר שמתי הוא עושה את הדברים האלה כשהוא גומר את התפילה או כשהוא גומר את התפילה ואז השאלה הוא מהו סיום התפילה האם המברך את עמו בשלום האם הסיום של התחנונים אלוהי נצור האם הסיום עושה שלום במרומב? אומר מורי, מאחר והסיום אצלנו זה עושה שלום במרומיו לפי רבנו. מי שרוצה להיות נאמן לפי רבנו הרי יאמר את אלוהי נצו ויאמר עושה שלום במרומיו ולאחר אמירת עושה שלום במרומיו. קורע פוסע שלוש פשיעות הופך פניו לשמאלו הופך פניו למ מינו ובזה הוא מסיים. זוהי שיטת רבנו. לא שרבנו הזכיר את את הדברים האלה אלא שזה הדיוק של גומר גומר תחילתו. והנה רבותיי אנחנו כאמור לא נוהגים כן אלא אנחנו נוהגים כמו השולחן ערוך ואומרים עושה שלום ברומיו בזמן שהולכים פנינו לצד שמאל ועושה הוא יעשה שלום עלינו ואנחנו פה הופכים פנינו לצד ימין. ולעוד אלה יש מאיתנו גם הופכים פניהם קדימה לאחר מכן כמו השולחן ערוך כי בשולחן ערוך זה מפורט זה מסתדר לנו יפה מה היה מנהג אבותינו הקדום אוכן רבותיי תופטעו לשמוע מנהג אבותינו הקדום ששלושה קטעים אלו אומר דוקור גברא אלוהיי נצור לשוני מרע יהיו לרצון ועושה שלום אלו הן תוספות מאוחרות ואינן נמצאות בכל כתבי היד הקדומים. זאת אומרת שימו לב כי הרבנו אומר ויש לו להתחנן אז מה עם התחנונים? אלוהי וצור. זה היה רשות אז לכן בתקלי לקדמונים לא היה אלוהי ניצור ולא יהיו רצון ולא עושה שלום. ואז ממילא איך באמת אבות אבותינו נהגו? כמו התלמוד, כמו רבנו. מן הרגע שגמרו את התפילה, היכן שגמרו את התפילה קרעו סאו שלוש פסיעות, הפכו פניהם לצד שמאל, הפכו פניהם לצד ימין ובזה סיימו כמו שיטת התלמוד. אלא שמוחר יותר כשחדרו אלוהי נצור ויהיו לרצון ועושה שלום. כך הדרו גם כן המנהגים שהופכים פניהם בעושה שלום רומיו וכשהופכים פניהם למינם אומרים הוא יעשה שלום עלינו. כל אלה הם תוספות ש דרו ליהודי תימן אבל המנהג המקורי כאמור היה ליבה דרבנו ועליבהלמוד ולאחר שהראנו את הדברים האלה אדי נאיר עוד שתי הערות הערה אחת הדבר פשוט שקודם כל צריך לכרוע ואחר כך לפסוע לא שהוא פוסע ואחר כך קורע ואני רואה לא אחת כאלה שעושים את כל הסיום התפילה בצורה שלום פריט דלוקס כאילו לא נפרדים במלך מלכי המלכים אלו היו נפרדים ממלך בשר ודם היו נפרדים כבי שאני רואה אותם לא פעם מסיימים את התפילה ועושים בצורה כזו ככה בצורה מהירה כזאת לא אינך יודע קרע לא קרע יש את חווה ימינה שמאורה כאילו להתפטר בושה אוכלמה אלא מוסכם וחייב להיות שקורע ופוס שלוש פשיעות מתחיל בשמאל בימין ושמאל זה בקריאה לאחר מכן הופך את פניו כל העניין הוא האם בזמן שהופך פניו לשמאלו וימינו אומר עושה שלום או אומר לפני כן אתה עושה שלום אם הוא אומר אתה עושה שלום לפני כן ואחר כך קורע ופוסע ואחר כך הוק פניו שמאל לא עול ימינו זה הליבה דבות אבותינו ורבנו אבל אם הוא א סיים ניצור וקרא ופסע שלוש פסיחות ועושה הופך פניו לשמאלו ואומר עושה שלום רומיו והופך פניו לימינו ואומר יעשה שלום עלינו זה הליבה דמרן אבל עדיין זה לא רחוק משיטת רבנו בוודאי ודאי זה מנהג אבותינו שח ש המאוחר יותר זו הערה אחת והערה השנייה רבותיי אה איך קוראים לך מי שמעיין בדברי רבנו ובקדומות יראה שעושה שלום במרומיו וברחיו בחסדיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. כך זה בקדיש וכך בתפילה. אין הבדל. ואילו לסידורים תוספת וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלים בחיינו ובימינו בקרוב. אמן ואמן. זוהי תוספת שלא נמצאת ברבנו ולא בקדומות. בכלל בקדומות אמרנו בכלל לא מופיע עושה שלום אבל הקדיש אבל בקדיש יש עושה שלום אבל העושה שלום בקדיש הוא בקדום עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו וחסדה ועשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואפילו דוקור גבה לא שת ליבו לתוספת הזו וינחמנו בציון ויבנה ברחמו כתוספת שלא מופיעה ברבנו ולא מופיעה בקדומות רבי חניה בבקשה אומר זה כבר