מכיוון שבימים אלו שליח ציבור מוציא ידי חובה גם את היודע להתפלל, האם ניתן להסתפק בשמיעה ועניית אמן?
איזה גדר של הסגת גבול יש בשינוי מנהגים קדומים ואילו בעיות הלכתיות עלולות להתעורר עקב כך?
תכנים לקריאה נוספת
טבילת כלים
שלום וברכה.
האם טבילת כלים לפי רמב"ם היא מדרבנן או מדברי סופרים? בהלכות מאכלות אסורות משמע שמדובר בדברי סופרים ואם זה מדברי סופרים יש לברך על טבילה זו כמו שמברכים על כל מה שמחוייב מדברי סופרים [שבת פרק ה' והלכות ברכות פרק יא']
אם כן מדוע יש הנוהגים לא לברך ולומר שזו היא דעת רמב"ם שאיננה מחוורת לי כלל מתוך עיון בהלכות הרלוונטיות.
תודה רבה.
האם מותר להציג דעה הלכתית כאילו היא נאמרה ע"י גדול פוסקי ההלכה?
הרמב"ם לא התייחס למצב שכזה ולא מנה אותו עם שאר האיסורים, מהי א"כ דעתו בנסיבות אלו?
"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", האם יש נסיבות שרצוי להסתיר את שם האומר?
מהם האיסורים שעלול לעבור עליהם מי ש"גונב" רעיונות הלכתיים וחידושי תורה של אחרים?
האם לתאם את נוסח ניחום האבלים למציאות המשתנה?
מה עדיף, לשון הרבים שהינו קליט או התאמתו לנסיבות המשתנות במציאות(לשון נקבה, יחיד וכד')?
הניתן לייחס לנוסח ניחום האבלים המקובל כמטבע ברכות ע"מ שיהיו שגורים בפי הבריות?
האם ניתן לדייק מדברי רבינו הרמב"ם שבניחום אבלים בלשון רבים מתכוונים גם לנפטר?
יחסו של מארי לרבנו פרחיה ולרבי אברהם בנו של הרמב"ם.
לק"י
בפירושו של מארי לרמב"ם לא מוזכר אף לא פעם אחת את רבינו פרחיה אחד מהראשונים שמביא בספרו ציטוטים רבים מרבי אברהם בנו של הרמב"ם וכן פירושים מבית מדרשו של הרמב"ם על מסכת שבת.
האם זו הוכחה שמארי לא ראה פירוש זה?
ואם כן ראה מה היה יחסו לספר זה?
וכן מה היה יחסו של מארי לפירושים ודברים שנאמרו מבנו של הרמב"ם.
תודה רבה!