מדוע כרך הרמב"ם בפסקיו האיסור להתפנות לעשות צרכיו עם איסור השינה בין מזרח למערב?
מהו מקור הפסיקה של הטור שהאיסור להתפנות לעשיית צרכים יחול דווקא במקום מגולה כשאין מחיצות?
האם דין זה, משום "שויתי ה' לנגדי תמיד" חל גם בזמן הזה כשביהמ"ק חרב?
נקודות מרכזיות:
- המקור ההלכתי: הדובר פותח בהבאת דברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ז', הלכה ט') האוסר באופן מוחלט לישון או לעשות צרכים בין מזרח למערב בכל מקום, כיוון שההיכל היה במערב וכבוד השכינה נמצא בכיוון זה. "אסור לו לאדם לעולם שיפנה כלומר לעשות צרכיו או יישן בין מזרח למערב ואין צריך לומר שאין קובעין בתחסה בין מזרח למערב בכל מקום מפני שההיכל במערב."
- דברי אבא בנימין: הדובר מביא את דברי אבא בנימין ממסכת ברכות (דף ה', עמוד א') שהצטער כל ימיו על מיטתו שהייתה מכוונת בין צפון לדרום. הדובר מציין כי אבא בנימין לא היה הומלס, אלא גר בבית, ולמרות זאת הקפיד על כיוון המיטה. "תניה אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל יומיי ועל מיצתי שתהה נתונה בין צפון לדרום." מכאן עולה שההקפדה על כיוון המיטה אינה תלויה במקום פתוח או סגור.
- מחלוקת הטור והשולחן ערוך: הדובר מציג את דעת הטור (אורח חיים, סימן ג') המחלק בין מקום מגולה למקום שיש בו מחיצות. לדעת הטור, האיסור להיפנות בין מזרח למערב תקף רק במקום מגולה, אך במקום עם מחיצות (כגון בית הכסא בבית) אין צורך לדקדק. "אבל במקום שיש מחיצות כגון בתחסה שבבית אין צריך לדקדק." מרן השולחן ערוך (סימן ג', סעיף ה') נוקט עמדה דומה לגבי עשיית צרכים במקום מגולה.
- מקור דעת הטור מהירושלמי: הדובר מציין כי ערוך השולחן מביא את הירושלמי כמקור לחילוק של הטור. הירושלמי קובע שהאיסור הוא רק במקום שאין בו כותל, ומשמע שאפילו כותל אחד מתיר. "ובלבד מקום שאין בו כותל." מכאן למד הטור שאם יש בית כסא בתוך חדר, אין בעיה עם כיוון הישיבה לצורך עשיית צרכים.
- דעת רבנו (הרמב"ם) שלא חילק: הדובר מעלה תמיהה מדוע הרמב"ם, הידוע בהקפדתו על כל המקורות התלמודיים, לא חילק בין מקום פתוח לסגור ולא הזכיר היתר במחיצות כלל.
- ההבדל בין הבבלי לירושלמי: הדובר מסביר כי נראה שהבבלי (במסכת ברכות) חולק על הירושלמי בכך שהוא כורך את עניין עשיית הצרכים, השינה והתשמיש יחד ולא מחלק ביניהם או בין מקום עם מחיצה ללא מחיצה. "הבין רבנו שהבבלי חולק על הירושלמי והוא בדעה שכשחלקו כבוד לשכינה זה בכל מקום שאדם נמצא. בין בשדה בין בבית."
- הלכה כבבלי: הדובר קובע כי במקרה של מחלוקת בין הבבלי לירושלמי, ההלכה נפסקת כבבלי. לכן, לדעת רבנו, אין חילוק בין מקום פתוח לסגור בנוגע לאיסור שינה ועשיית צרכים בין מזרח למערב.
- עניין "שויתי ה' לנגדי תמיד": הדובר מקשר את ההלכה הזו עם העיקרון של "שויתי ה' לנגדי תמיד" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן א'). לדברי הרמ"א, עקרון זה מחייב את האדם לזכור את נוכחות האלוקים בכל רגע ובכל מקום, בין אם הוא לבד בביתו. אדם הנוהג בערום בחדרו לבדו מראה שאינו מקיים עקרון זה. לכן, אין זה משנה אם המקום פתוח או סגור, על האדם תמיד לנהוג בכבוד מתוך הכרה בנוכחות השכינה.
- תוקף האיסור גם בזמן החורבן: הדובר מביא את דברי רבנו (הרמב"ם) במארי קורקוס, שכותב שהאיסור תקף "לעולם", אפילו בזמן שאין בית המקדש קיים. "אפילו בזמן שאין שכינה כלומר גם בזמן הזה... ובכל מקום כלומר אפילו יהיה גדר ואפילו מקום רחוק."
- יישוב חשמונאים ותכנון הבנייה: הדובר משתף בחזונו לתכנן את בניית הדירות ביישוב חשמונאים כך שחדרי השינה והשירותים לא יהיו מכוונים בין מזרח למערב. האדריכלים הביעו נכונות לכך, אך הציבור לא עמד על כך מספיק. הדובר מביע תקווה שבעתיד, עם התגברות הדעת, יגיעו לרמה כזו של הקפדה על כבוד השכינה גם בתכנון הבתים.
ציטוט מרכזי המסכם את עמדת רבנו:
"ולכן עלבד רבנו אין חילוק לא בעשיית צרכים ולא בתשמיש ולא בשינה כשם שהבבלי לא חילק מה שאין כן הירושלמי שחילק והתור שהלך בעקבותיו ומרן שהלך בעקבותיו וכאיימלן בבלי שחול ק הירושלמי הלכה כבבלי."
ההקלטה מציגה ניתוח מעמיק של סוגיה הלכתית, תוך התבססות על מקורות תלמודיים ופוסקים שונים, ומדגישה את החשיבות של שמירת כבוד השכינה בכל מצב ובכל מקום
Full text
תכנים לקריאה נוספת
המחתך בשבת שקית מזון חתומה היש לו חשוש לאיסור מוחק אם יקרעו אותיות?
מדוע כתב הרמב"ם:"אבל המוחק על מנת לקלקל-פטור" ולא כתב:"...המוחק שלא על מנת לכתוב..."?
האם קריעת אותיות נופלת בהגדרה של "המוחק על מנת לקלקל"?
מהם התמיהות על פסקיו של הרמ"א שאסר חיתוך בשבת או שבירת עוגה שחקוקים עליה אותיות?
מה הדין באמירת דברי תורה מול חלון בית הכיסא כשאין אפשרות אחרת?
שלום וברכה
כתוב שאסור לקרות כנגד בית הכסא, אם הדלת פתוחה.
שאלתי היא, האם מותר לומר דברי תורה כשהולכים בחצר, וכנגדי יש חלון של בית הכסא, חצי פתוח (יש לו ציר שהיא חצי פתוח, כמקובל בחלון בית הכסא)
תודה רבה
יציאה לחוץ לארץ
לק"י
שלום כבוד הרב!
רציתי לשאול האם מותר לצאת לחו"ל אם בדעתו לחזור?
תודה.
האם מותר בשבת לרחוץ פניו ידיו ורגליו במים חמים שהועברו מהמיחם אל כלי?
היש לחוש בנסיבות שכאלה לגזירת איסור מרחצאות ?
באלו מצבים ניתן יהיה להתיר רחיצת כל גופו במים שהוחמו ערב שבת?
כנס בנושא בעיית המסתננים והעובדים הזרים בראי התורה והמשפט
"כנס רמלה החמישי" עסק במדיניות ההגירה במדינת ישראל לאור האתגרים הניצבים בפניה.
רבה של קרית אונו וד"ר למשפטים מומחה למשפט העברי כב' הרב רצון ערוסי השתתף בפאנל המומחים המתחיל ב- 1:30:00
האם מותר לקרוא פרק משלי אחרי מנחה לאחר צאת הכוכבים?
קיים אצלנו מנהג מזה שנים, לקרוא פרק אחד במשלי מדי יום לאחר תפילת מנחה בין פסח לשבועות.
בזמן האחרון העירו לנו שאסור לקרוא מקרא לאחר מנחה (לאחר צאת הכוכבים).
האם קיים איסור כזה?
כיצד נוהגים בברכת כהנים, בנטילת ידיים ובתפילה במניין שמנהגו שונה?
1. האם חובת הקידוש על יין מבושל היא ב 2 הקידושים וההבדלה או רק בקידוש בליל שבת?
2. האם מותר להשתמש באפליקציה שבדרך כלל צריך לשלם עליה, ויש לי אפשרות לא לשלם?
3.האם מותר לקרוא לחבר בשם שאינו שמו, ואין בשם זה גנאי? (למשל דני/ יוסי)
4. האם מנהגינו שהלויים נוטלים ידיים לכהנים לפני ברכת כהנים?
5. האם יש איסור בימינו שבכהנים עם טליתות להסתכל על הכוהנים בברכת כהנים?
6.כשאני מתפלל במניין אשכנזי או ספרדי,האם אני צריך לשנות משהו בתפילתי? למשל לעשות נפילת אפיים בזמן שהקהל אומר "ויעבור" בעמידה?
האם מותר לשאול מס' רבנים? כיצד ינהג הרב השני כשנודע לו שהשואל פנה כבר לרב אחר?
האם האיסור לשאול מס' רבנים תלוי בגילוי הנאות של השואל המעוניין לברר הנושא לאשורו תוך שמיעת דיעות שונות?
וכיצד מתיישבת שאלה זו עם דברי חכמי ישראל "עשה לך רב והסתלק מן הספקות"?
כיצד ינהג הרב השני, הישנן נסיבות שמותר לו לסתור את פסיקתו של הרב הקודם במיוחד אם פסק לאיסור?
הכשר מערוך
לק"י
שלום כבוד הרב!
השתמשתי במערוך פרווה מעץ לרידוד בצק חלבי. מה דינו של המערוך?
תודה.
שמות
שלום אשמח לתשובה מהירה,
נולדתי עם השם נטלי, כל החיים לא אהבתי ולא התחברתי לשם הזה ולכן בגיל עשרים ואחת הוספתי את השם לינוי ,מאז קוראים לי כולם לינוי בכללי, לא מזמן הוספתי את האות ה לשם נטלי ועכשיו בתעודת זהות אני נטליה לינוי , כל התהליך נעשה ללא ברכת. מי שברך בבית הכנסת , ביום יום ברגיל אני משתמשת עם השם לינוי יותר, השאלה שלי מה עליי לעשות ומהו שמי לפי ההלכה היום?!