מן הדין שלא יניח אדם מיטתו בין מזרח למערב, היש להחמיר גם כשהמיטה נמצאת בבית?

מדוע כרך הרמב"ם בפסקיו האיסור להתפנות לעשות צרכיו עם איסור השינה בין מזרח למערב?

מהו מקור הפסיקה של הטור שהאיסור להתפנות לעשיית צרכים יחול דווקא במקום מגולה כשאין מחיצות?
האם דין זה, משום "שויתי ה' לנגדי תמיד" חל גם בזמן הזה כשביהמ"ק חרב?