תענית ט' באב שנדחתה ליום א', היש להימנע מלאכל בשר ולשתות יין בסעודה שלישית שהינה גם סעודה מפסקת?

האם ישנם הבדלים בסדרי סעודה מפסקת בין תלמידי חכמים וחסידים לשאר העם? האם צריך, בשלב זה, לתת ביטוי לאבלות המתקרבת. כמו: ישיבה על הקרקע? כיצד, אם כן, כל אחד ואחד יתן ביטוי לכאב הנורא על אובדן המרכז הרוחני המשפיע על קדושת ארחות העם היהודי?

במשנה נאמר: "שבת שחל ט' באב להיות בתוכה ..", האם בדווקא או אף אם חל בסוף אותו שבוע?
לא הסתפר ביום חמישי לכבוד השבת, האם רשאי להסתפר למחרת ביום שישי למרות שהוא ט' באב?
מדוע הרמב"ם נתעלם מאיסור תספורת וכיבוס בט' באב שחל בשבת והרי בהלכה קודמת התייחס לדחיית הצום בנסיבות אלה?

מדוע נזכר בתלמוד חיוב חינוך קטנים לתענית יום הכיפורים ואילו לחינוך הקטנים לתעניות בגין החורבן אין זכר? ט' באב שנדחה ליום ראשון, מה דינו של הנער אשר באותו יום ראשון מלאו לו 13 שנה ויום אחד? האם למרות שאין חובה לחנך הקטנים לתענית ט' באב, רצוי מטעמי חינוך לתת לזה ביטוי בארוחה צנועה בלבד?

האם הרמב"ם התבסס על הגמרא בירושלמי מסכת תענית פרק ד', כפי שמציין הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחווה דעת?

אם זהו המקור לפסיקה המיוחסת דעת הרמב"ם, אזי כיצד יתכן ליחס לרמב"ם הפנייה לתלמוד הירושלמי?
כאשר הרמב"ם ממליץ לתלמידו המובהק, יוסף בן יהודה, לו הוא כתב את מורה הנבוכים, לא לכלות את זמנו בלימוד התלמוד, כי הרמב"ם מיצה במשנה תורה את כל התלמוד, ועדיף שישב וילמד את משנה תורה בע"פ.

האם ניתן ללמוד דין הנחת התפילין ביום ט' באב מאיסור הנחת התפילין לאבל ביום הראשון לאבלותו? מדוע נקט הרמב"ם בהלכ' תענית את הלשון:.." מקצת חכמים נהגו שלא להניח תפילין בראש.."? האם חשו גדולי המקובלים לשיטת הרמב"ם ומהו המנהג אצל הספרדים עפ"י פסיקות הרב עובדיה יוסף?