היש מקום להתנכלויות למפלגה מתחרה בבחירות, משום: "קנאין פוגעין בו"?

תשובה: הדברים האלה אסורים בכל חומרת האיסור. אין דבר כזה שהאדם עושה דין לעצמו.

מה שאמרו חז"ל "עביד איניש דינן לנפשיה" מוגבל מאוד אך ורק לבנאדם לחברו כשיש לאותו אדם את כל הראיות החזקות, עדים שמגיע לו מאותו פלוני, אז הוא לוקח ממנו כדי שההוא יתבע אותו ולא הפוך, ויחסוך ממנו את הליך המשפט. זה דין מוגבל מאוד, ומסוייג מאוד.

אנחנו הרי כאן עוסקים, לא במקרה של בין איש לאיש בין אדם לאדם, אלא כלפי כלל, כלפי ציבור.

ואם כן, מה יכול להיות ההיתר חלילה לאלימות הזו?

יש מה שנקרא "קנאים פוגעים בו". הילכת קנאים פוגעים בו, מוגבלת אך ורק למה שנאמר ובתנאים מאוד מיוחדים, כגון "הבועל ארמית - קנאים פוגעים בו" וזה אשר בא לפגוע בבועל יודע וצריך לדעת שאם הבועל מתגונן והורג את הרודף, הרי דמו של הרודף מותר אף על פי שהוא בא בשם ה'.

וכן לא אמרו אלא אצל הגונב את הקסוה כשהוא כלי שרת במקדש - קנאים פוגעים בו. זה רק במסגרת בית המקדש ולא יותר. נמצא איפוא אין שום היתר שאדם ידון דין לעצמו במסגרת "קנאים פוגעין בו" בענייני ציבור.

האלימות הזו אסורה בתכלית האיסור וגם יש בה חילול השם גדול. והעובר עבירה, זו לא רק הוא שעשה את המעשה, אלא גם מוריו ורבותיו אם הם יודעים שהוא עשה או יעשה, ואם על ידי שתיקתם וכל שכן על ידי רמז, וכל שכן על ידי דיבור הוא יתנהל כפי שהוא יתנהל הרי הם עתידים ליתן את הדין מאוד. כי כאמור מלבד שהמעשה כשלעצמו אסור, יש בו חילול השם גדול מאוד, מאוד.

אבל, הללו אשר מזייפים את הפתקים, מנקבים אותם כדי לפסול אותם, מוציאים את הפתקים זה לא גנבת ממון בלבד, אלא כאן מדובר בפגיעה בציבור כציבור. כי הבחירות אמורות לשקף דעת רוב הציבור ולהגן על ערכים מסויימים ולכן המזייף בבחירות הוא אין לו בעיה ממונית בלבד אלא יש לו בעיה של גונב את הרבים, גוזל את הרבים, ומאנה את דעת הרבים. עלול לגרום כאילו חס ושלום גונב את דעת השם. כי אם ההכרעה צריכה להיות כזו, ומאת השם ההכרעה צריכה להיות כזו, הוא כאילו חס וחלילה מסלף את דעת השם. ולכן העברה הזו היא הרבה מעבר להגדרות הרגילות של גנבה וגזלה.

ואמרו חכמים שקשה לעשות תשובה על מי שגוזל את הרבים, כי במה הוא ישיב ולמי ישיב? ואיך ישיב את הגזלה אשר גזל? אז איך הוא יתקן?

אז אם בדברים מסויימים מצאו להם תקנה, כגון אם הוא גזל את הרבים, שיתקן למקוואות שזה דבר שצורך רבים, וכל כיוצ"ב שזה מעין תשובה. הרי בדבר הזה כאן, מה הוא יביא? מה הוא יתקן? הרי הדברים האלה הם בעלי משמעויות גדולות מאוד, מבחינת צרכי הציבור, הגנה על ערכי הדת, וכיוצ"ב.

משום כך, אלה הם עברות חמורות ביותר שהביטויים גזל וגנבה והונאת דעת אין בהם כדי להכיל את חומרת העברות אלא הם הרבה יותר מכך. וכאמור, מעל הכל חילול השם, ואין תשובה לכך.

אוי לו למי שעשה את המעשים האלה. וצריך הוא להתייעץ עם גדולי תורה, כיצד עליו בכל זאת לנסות לכפר על מה שהוא עולל.