מדרש איכה רבה פתיחתא כג-כד חלק א

בכגון השנה, שנת ה'תשעב, כשתשעה באב חל להיות בשבת ואי לכך נדחה ליום ראשון, עולה השאלה גבי 'שבוע שחל בו' מהי הגדרתו המדויקת ואחר מה נמשך: האם אחר התאריך הנתקן על ידי חכמים, ואז יחול אף השנה על כל דיניו, או שמא אחר חלות התענית עצמה, ולא יחול בשנה זו??

ניסינו לדייק מן הרמב"ם בהלכות תעניות, פרק ה: אולי מכך שהלשון המוצעת היא "שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה" שסבור רבינו הימשכה של השבת אחר התאריך ' תשעה באב', אך אינו מוכרח הדיוק משום שיתכן כי 'תשעה באב' הוא רמז וכינוי לתענית שנתקנה באשר תחול.

השו"ע אכן מציע את שתי האפשריות.

שאלתינו ובקשתנו היא אחר דעת הרב ופסיקתו!

שלום לכבוד הרב!ויישר כח על כל פועלך !!!! קיבלתי על עצמי לקרוא כל יום כמה פרקי תהילים לרפואת חולה. מה הדין בט' באב לגבי לפי פסיקת הרב? לגבי אחרים שפוסקים לפי פוסקים אחרים? תודה רבה.

ט' באב שנדחה (כפי שהיה השנה) האם רשאי להבדיל על הכוס בלבד לאחר סעודה שלישית שהיא גם המפסקת ואח"כ יבדיל בערבית ב"אתה חונן" ? תודה

שלום רב, לאשתי, אחות במקצועה, משמרת בבית הרפואה החל מהשעה 15:00 אחה"צ בשבת ועד השעה 23:00 בתוך ליל תשעה באב. נציין תחילה שהמשמרות שלה מתקיימות במחלקה פנימית שבה העבודה קשה מאוד! וכרוכה בריצות רבות הלוך ושוב הרמה של חולים ועוד - לאורך שעות. נתון נוסף: רוב החולים נמצאים במצב של פיקוח נפש ובשבת ישנו אפילו היתר לכתוב בנושא נתינת תרופות וכדו`. השאלות: 1) מה הדין לגבי נעלים מעור החל ממוצ"ש? 2) האם לקיחה של נעלי בית לעבודה (לשימוש מיד במוצ"ש או מיד לאחר תום המשמרת -תלוי בתשובה לשאלה 1- ) יהיה בה משום הכנה משבת לחול? 3) מה הדין לגבי סעודה מפסקת? או לגבי אכילה בכלל לאחות בתנאים אלו?

1. יורנו כבוד הדרתו ולאחר בקשת מחילה לעניין מה שכתב בתשובתו לעניין כיסוי שער האישה ,שמנהג בנות ונשות תימן לכסות שער ראשן.(לשאלה מיום 11/8/05) ובטוחני כי לא נעלמה מעיניו, שלרבינו אחת הנשואה ואחת הרווקה מכסות שער ראשן. ומדוע לא כתב זאת אלא על צד המנהג ? 2. ועוד יורנו לעניין "בין השמשות" לערב ת"ב שחל בשבת האם יאסר כבין השמשות שליום הכיפורים באכילה ושתיה אע"פ שזמן שבת הוא? 3. וכן לעניין היולדת הנתונה בשעת לידה מבוהלת ופחודה וזקוקה לתמיכה מבעלה באחיזת יד, ואין תחליף.