ט' באב

האם ישנם הבדלים בסדרי סעודה מפסקת בין תלמידי חכמים וחסידים לשאר העם? האם צריך, בשלב זה, לתת ביטוי לאבלות המתקרבת. כמו: ישיבה על הקרקע? כיצד, אם כן, כל אחד ואחד יתן ביטוי לכאב הנורא על אובדן המרכז הרוחני המשפיע על קדושת ארחות העם היהודי?

נראה מן התלמוד שכאשר ט' באב דחוי לבעל ברית מן המנחה היות וזה יו"ט פרטי שלו, האם ניתן להחיל פטור על העוברות בגלל שתענית זו קלושה יותר?
ליהודי תימן שלא סמכו על מקור תלמודי זה ואף נהגו להחמיר אף ביום י"ז בתמוז הדחוי, מה יהיה א"כ דינן של העוברות ומניקות בתענית זו?
מהי שיטתו של הרמב"ם לאור פסקיו שצומות אלו הינן חובה שכן אף בבית שני התענו בהם, האם למרות זאת יפטור העוברות בגלל הצום שנדחה?

האם ניתן ללמוד דין הנחת התפילין ביום ט' באב מאיסור הנחת התפילין לאבל ביום הראשון לאבלותו? מדוע נקט הרמב"ם בהלכ' תענית את הלשון:.." מקצת חכמים נהגו שלא להניח תפילין בראש.."? האם חשו גדולי המקובלים לשיטת הרמב"ם ומהו המנהג אצל הספרדים עפ"י פסיקות הרב עובדיה יוסף?