ריבוי הדעת של אנשי ירושלים
פרשה א ד
פרשה א ד
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.
בתשעה באב:
1 האם נשים צריכות לשבת על הרצפה?
2 האם מותר לישון על המיטה?
אבל שיושב שבעה בתוך תשעה באב יכול להשתתף בתפילות יום ט' באב בבית הכנסת הכולל קינות על חרבן ירושלים וקריאת איוב כמנהגינו?
האם ישנם הבדלים בסדרי סעודה מפסקת בין תלמידי חכמים וחסידים לשאר העם? האם צריך, בשלב זה, לתת ביטוי לאבלות המתקרבת. כמו: ישיבה על הקרקע? כיצד, אם כן, כל אחד ואחד יתן ביטוי לכאב הנורא על אובדן המרכז הרוחני המשפיע על קדושת ארחות העם היהודי?
בס"ד ברשותי דירה להשכרה (לא להשקעה במקביל אני שוכרת דירה אחרת) היא ריקה ולא מושכרת מה-31.7.05 . כיום יש לי דיירים המעוניים לשכור את הדירה . אומנם ביקשתי מהם שנחתום רק יבום שני אי"ה לאחר תום תשעה הימים אך אני פוחדת שאם לא אחתום עימם לפני סוף השבוע ינסו במודעות סוף השבוע למצוא דירה אחרת (אולי יותר מרווחת, או יותר זולה) ואז אפסיד אותם (קרה לי דבר כזה בשבוע שעבר שדחתי את החתימה ליום ראשון (למרות ההתלבטות לחתום בתשעת הימים) ואז מצאו דירה אחרת. והדירה נשארה ריקה. אדגיש כי איני עובדת והשכירות מדירה זו מממנים לי את הדירה בה אני גרה.
ילמדנו רבינו האם נכון להניח רק תפילין של יד בט' באב לדעת הרמב"ם,