ספק ברכות להקל - גם בברכות המגילה?
ספק ברכות להקל - גם בברכות המגילה?
השולח כבר חוגג פורים, ואילו חברו יחגוג רק למחרת; או שהמקבל כבר סיים את החג. האם משלוח המנות מקיים את המצווה? השאלה מפגישה את זמן חיובו של השולח עם שמחת המקבל, ומחייבת להבחין בין פסיקה המובאת בשיעור לבין הקשיים המועלים כלפיה ובין לכתחילה לדיעבד.
🎧 האזינו לדיון בזמן החיוב, בשמחת המקבל ובזהירות הנדרשת כששולחים מנות בין מקומות החוגגים בימים שונים.
משלוח מנות מרבה שמחה, אהבה ואחדות. כאשר תושב מקום הקורא בארבעה עשר שולח לחברו בירושלים הקורא בחמישה עשר, או להפך, מתעוררת השאלה: האם די בכך שהשולח נותן ביום חיובו, או שנדרש שזה יהיה גם יום שמחתו של המקבל?
השאלה בשיעור עלתה בעקבות מחלוקת שהייתה באותה שנה בדבר יום הקריאה ברמות. הדיון שלהלן עוסק במשלוח בין מי שחיוביהם בימים שונים; אין בו קביעה עדכנית בדבר יום הקריאה ברמות.
בתלמוד מתואר כיצד מי שאין בידיהם די מזון מחליפים ביניהם סעודות ומקיימים משלוח מנות. יש בכך זיקה לשמחת הסעודה, אך אין זו בעינינו ראיה מספקת לחייב שהמנות ייאכלו דווקא ביום החיוב. מעשים שבכל יום שמתקבלות מנות רבות, וחלקן נשארות לאחר פורים.
עיקר הדיון הוא בקיום המצווה בזמן החיוב. אפשר להכין ולשלוח קודם לכן בתנאי שהמקבל יזכה במנות ביום החיוב. אין להסיק מכאן שמשלוח מוקדם שהושלם לפני הזמן מקיים את המצווה.
בחזון עובדיה על פורים מובאת פסיקת הרב עובדיה יוסף: תושב עיר פרזות ששולח ביום ארבעה עשר לירושלים, ויודע שהמקבל יאכל את המנות בחמישה עשר, יוצא ידי חובה. בשיעור מתקבלת אפשרות זו, ומוצעת הרחבה: גם אם המקבל לא יאכל בפועל בחמישה עשר, אלא שהמנות ראויות לאכילה אז, השולח יוצא. אי אכילת כל המנות ביום עצמו אינה מבטלת את המצווה.
עוד מובא בשם חזון עובדיה שתושב ירושלים ששולח ביום ארבעה עשר לתושב עיר פרזות יוצא ידי חובה. כלפי פסיקה זו אנו מעוררים קושי: השולח עדיין אינו ביום חיובו. העובדה שהמקבל חוגג אינה מוכיחה שהיא לבדה קובעת את קיום חובת השולח. הדברים נשארים בצריך עיון, ואין למהר להורות שהשולח יצא.
לפי הפסיקה המובאת מחזון עובדיה, בן ירושלים השולח ביום חמישה עשר לבן ארבעה עשר אינו יוצא, משום שכבר עבר יום שמחתו של המקבל. גם כאן אנו מעלים קושי: השולח נתן בזמן חיובו לחברו, והמשלוח מרבה אהבה ורעות אף שהמקבל כבר סיים את פורים.
אין זו הוראה ודאית להקל. לכתחילה אין לעשות כן מחמת הספק ולנוכח דעת הרב עובדיה יוסף. בדיעבד מוצעת האפשרות שאולי יצא, משום שתכלית השמחה והרעות הושגה. יש לשמר את ההבחנה בין האפשרות הזאת לבין היתר ברור.
נוסף על בירור היום, על השולח לוודא שחברו מקבל את המנות. אם הבית נעול, אין מענה, והמנות הונחו ליד הפתח בעוד בעל הבית חוזר רק לאחר כמה ימים, יש ספק אם קוימה המצווה. אין להסתמך על משלוח כזה בתור המנות שבהן מבקשים לצאת ידי חובה, ובייחוד כששולחים רק את המינימום הנדרש.
מסקנת הדברים
אין דין כל המשלוחים בין בני ארבעה עשר לבני חמישה עשר שווה. יש להבחין בין זמן חיובו של השולח, שמחת המקבל ודעת חזון עובדיה המובאת בשיעור. מקום שנשאר בצריך עיון אינו היתר ודאי, ואפשרות בדיעבד אינה הנחיה לכתחילה. במנות החובה יש לוודא קבלה בפועל.
האם בן ארבעה עשר יכול לשלוח מנות לבן חמישה עשר ביום ארבעה עשר?
כן. בחזון עובדיה מובא שיוצא כאשר הוא יודע שהמקבל יאכל בחמישה עשר. בשיעור מוצעת הרחבה שלפיה גם אם המנות לא ייאכלו בפועל באותו יום, אלא ראויות לאכילה אז, השולח יוצא.
האם בן ירושלים יוצא במשלוח מנות ביום ארבעה עשר לבן עיר פרזות?
בחזון עובדיה מובא שיוצא. בשיעור מתעורר קושי מפני שבן ירושלים עדיין אינו ביום חיובו; שמחת המקבל אינה מוכיחה שהיא לבדה קובעת. הדברים נשארים בצריך עיון, ואין למהר להורות שיצא.
האם בן חמישה עשר יכול לשלוח ביום חיובו למי שכבר סיים את פורים?
לפי חזון עובדיה כפי שהובא בשיעור אינו יוצא, משום שעבר יום שמחת המקבל. בשיעור מוצעת אפשרות מסויגת שאולי יצא בדיעבד, שהרי שלח ביום חיובו והרבה רעות. לכתחילה אין לעשות כן מחמת הספק ולנוכח הדעה החולקת.
האם חייבים לאכול את כל משלוחי המנות ביום פורים?
בשיעור אין חיוב לאכול בפועל את כל המנות ביום פורים. מנות רבות נשארות לאחר החג. עם זאת, השאלה על אכילת המנות אינה מבטלת את הצורך לקיים את המצווה בזמן החיוב.
האם אפשר לשלוח מנות לפני יום פורים?
אפשר לשלוח קודם בתנאי שהמקבל יזכה במנות ביום החיוב. אין להסיק מכך שמצוות משלוח מנות מתקיימת במסירה שהושלמה לפני זמן החיוב.
האם הנחת מנות ליד דלת נעולה מספיקה לקיום המצווה?
כאשר המקבל אינו בבית וחוזר רק לאחר כמה ימים, יש ספק אם השולח יצא ידי חובה. במנות שבהן מבקשים לצאת ידי חובה יש לוודא שהן מתקבלות, ולא להסתמך על הנחה ליד הדלת בלי אישור קבלה.
ספק ברכות להקל - גם בברכות המגילה?
האם יעשה סעודת פורים, האבל על אביו או אמו אחרי שלושים עד סוף השנה?
מה הדגשים להתנהלות בסעודה למי שאבל על אביו או אמו בשנת אבלו?
שלום הרב, אם בעת קריאת המגילה בבית הכנסת, פספסתי מילה אחת ולא שמעתי אותה, האם אני צריך לחזור ולקרוא את המילה מהתנ"ך שבידי?
תודה מראש
שלם ו לרב לפי מנהג תימן, כאשר אני נמצא במניין אשכנזי, האם אני יוצא ידי חובה בקריאת זכור או שמא עלי ללכת דווקא ובמיוחד למניין תמני? האם ישנם עוד פרשות בעיתיות?
תודה
1. מה הפירוש המדויק "אסתר קרקע עולם היתה"? קשה לי קצת להבין איך יכול להיות... (הלא אף באונס אמרו תחילה באונס וסוף ברצון) האם הכוונה רק לאסתר? או גם נשים אחרות יכולות להיות כך? ראיתי שיש דיון ברמב"ם הל' יסודי התורה בקשר לקידוש ה' וחילולו בנושא זה שנושאי כליו של הרמב"ם הביאו כלל זה. מה דעת מארי יוסף בנושא? והאם דעתך שונה?
2. התחתנתי לפני שלשה שבועות, והשבוע למדתי כי ישנה בעיה לפי הרמב"ם לברך שבע ברכות (לבטלה?) כי אין ייחוד גמור בדירה שבה יגורו בני הזוג אלא כהשכרת מקום באולם, והאם אין זה כאכסנאי שאסור לבעול ואז אין האשה ראויה להיבעל ואין נישואין?
לק"י
פנה חברי אליהו לחבריו ברבים בשאלה: "האם מותר להמשיך לחיות כרגיל בזמן שאחים ואחיות שלנו נמצאים בשבי הנאצים העזתים? בזמן שאחרים נלחמים ומסכנים את חייהם בעזה ובגבול לבנון? בזמן שעשרות אלפים גולים בארצם?
האם מותר לעשות משתאות חגיגיים בפורים כשרבים כל כך לא יכולים?
איפה עובר הגבול בין חוסר אכפתיות הנובעת מאפס אמפתיה ובין אדישות סתמית?"
האם הרב יוכל לתת דעתו על שאלה זאת, ואולי במסגרת ההלכה היומית?
תודה ובברכה, תלמידך גיא.
שלום לכבוד הרב אודה לך אם תואיל לעדכן אותי מה סכום מחצית השקל נכון לימים אלו. בכבוד רב ותודה מראש שרבני יעקב
שמעתי את שיעורו של הרב בדין 'פורים משולש' שלשיטת רבנו אין דבר כזה אלא מקיימים את מצוות היום חוץ ממגילה בשבת.
א. איך נותנים מתנות לאביונים בפועל בשבת, הרי היום נותנים בד"כ מתנות לאביונים דרך עמותות שנותנות בו ביום, ואני אישית לפחות לא מכיר עניים?
ב. לפי מה שזכור לי לדעת מורי בעיה לקבל מתנות בשבת, אבל לשיטת שאר הפוסקים יש, אז מה לעשות אם אין בסביבה עני רמביסט שמקבל מתנות בשבת?
ג. מה יהיה הדין במקום שעושים פורים יומיים מספק? אם זה לא תלוי בקריאת המגילה אז בכל זאת נותנים יומיים?
אברכים נחשבים עניים? אם כן, בני ישיבות (רווקים) גם יחשבו כך?
מארי הנכבד מה המקור לסועדת פורים? האם לומדים זאת מהלכות יו"ט? האם בגלל שכתוב במגילה "ימי משתה ושמחה"? למאי נפקא מינה, האם ניתן לקיים סעודת פורים במאכלי חלב? כי הרמב"ם כתב בהלכה "כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות". האם כתב כך כחובה או האם כתב כך כי זה מנהגו שלעולם? (כי רבנו לא פסק כרבי יהודה שאמר כאשר ביהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר, וכשאין ביהמ"ק קיים אין שמחה אלא ביין.)
שלום לכבוד הרב
מה עדיף לקרוא את המגילה בציבור לא בנוסח תימן ובהתחשב לש"צ אין מגילה כשרה לדעת רבנו או לקראה ביחיד עם מגילה כשרה מגוויל ובנוסח תימן
תודה רבה