מה הכוונה שצריך במשלוח מנות לשים כל מנה בכלי בפני עצמו?
מה הכוונה שצריך במשלוח מנות לשים כל מנה בכלי בפני עצמו? האם זה לדעת כולם, או שכל הדעות מסכימות שכך צריך לעשות?
שלח לחברו בשר בכמות גדולה והוסיף משקה משובח, האם יצא י"ח משלוח מנות?
האם רשאים לכלול ב"משלוח מנות" גם פריטים שאינם מיני מאכלים כגון חידושי תורה?
כיצד משתלבת מצוות משלוח המנות עם סעודת הפורים והמסר העיקרי של ימי הפורים?
המקורות עוסקים בהלכות משלוח מנות בפורים, תוך התמקדות בדעה של רבנו (הרמב"ם) כי מצווה זו מחייבת משלוח של שני מיני מאכלים שונים הראויים לאכילה. בניגוד למשלוח כסף או דברים אחרים שאינם מזון, עיקר המצווה הוא לסייע לגוון את סעודת הפורים של החבר ולהרבות בשמחתו באמצעות מאכלים ערבים. עם זאת, ישנה אפשרות טכנית לצאת ידי חובה באמצעות כרטיס קנייה, אך רק בתנאים מחמירים שהמקבל יקנה בו שני מיני מאכלים ביום הפורים כשליח השולח, אם כי דרך זו נחשבת ל"נבל ברשות התורה" מאחר והיא חסרה את השמחה וההכנה האישית הכרוכות במצווה. הרב עובדיה יוסף מחזק עמדה זו, ופוסק כי אין לצאת ידי חובה במתנות שאינן אוכל, אפילו לא ספרי תורה. המקורות מבהירים כי משלוח מנות קשור באופן הדוק לסעודת הפורים ומטרתו להוסיף לשמחת החג באמצעות מגוון מאכלים.
נושא מרכזי: מהות מצוות משלוח מנות וכיצד מקיימים אותה כהלכה.
הדובר פותח בשאלה מודרנית: האם ניתן לקיים את מצוות משלוח מנות באמצעות שליחת כרטיס קנייה לחברים, ובכך לחסוך את הטרחה בהכנת ושינוע מנות מוכנות?
דחיית ההצעה לשלוח כרטיס קנייה והגדרת מהות המשלוח על פי רבנו:
התשובה הראשונית לשאלה זו היא חד משמעית: "לא אפשר". הדובר מסביר כי לדעת רבנו (הרמב"ם), משלוח מנות חייב לכלול "שני סוגי מאכלים". בניגוד לדעות אחרות, לדעת רבנו אף משקאות אינם נחשבים חלק מעיקר המצווה, אלא הם "תוספת יוקר, תשופר בשביל ריבוי שמחה".
"כיוון שלדעת רבנו משלוח מנות הוא דווקא בשני סוגי מאכלים. לדעת רבנו בניגוד לאחרונים גם לא במשקאות. המשקאות שאנחנו שמים בנוסף למאכלים הם תוספת יוקר, תשופר בשביל ריבוי שמחה. אבל עיקר המצווה הוא במאכלות. סוגי מאכלות, שני סוגי מאכלות לרע. זה משלוח מנות."
הדובר מדגיש כי המנות צריכות להיות "ראוי לאכילה", ולא דברים שאינם מוכנים או ראויים למאכל מידי. כמו כן, "לא כסף אי אפשר לשלוח כסף לחבר כי אם החבר הוא לא עני וכסף נותנים לעניים אז זה לא נקרא מתנות לאביונים וגם לא משלוח מנות". לכן, ברמה העקרונית, "אי אפשר לשלוח כרטיס קנייה לחבר ולומר זה במקום משלוח מנות כי כאמור המנות לפי רבנו זה שני סוגי מאכלים, אפילו גם לא משקאות."
האפשרות לקיים את המצווה בדרך עקיפה תוך שמירה על רוח ההלכה (נבל ברשות התורה):
למרות זאת, הדובר מציע פתרון הלכתי אפשרי, אם כי הוא מתאר אותו כ"נבל ברשות התורה". ניתן לשלוח כרטיס קנייה בתנאים הבאים:
"איך לומר להם שמעו שמעונה רבותיי מאחר ואשתי כבר אין לה כוח להכין אני שולח לכם כרטיס קנייה ואני דורש מכם אתם לא תזכו בכרטיס הקנייה רק ביום פורים ולא בליל פורים זה תנאי אחד. תנאי שני זה שאתם מתחייבים לקנות בכרטיס קנייה הזה ביום פורים מאכלות כדי שיהיה משלוח מנות. ואתם קונים בשליחותי. בשליחותי זה עדיין שלי. ורק לאחר שקניתם בשליחותי את המנות שאתם חפצים בהם, אבל זה בשליחותי, זה עדיין שלי. אז תגביעו ותזכו."
בדרך זו, טכנית יוצא השולח ידי חובת משלוח מנות ביום פורים באמצעות מאכלים נאכלים. עם זאת, הדובר מדגיש כי בדרך זו "אין את השמחה של ההכנות של המנות המשלוח מנות איש מראהו זה מהווה כל ההוויה הזו תוספת של שמחה חיבה מה שאין כן כשנותנים את הדברים האלה בצורה כזו פורמלית העיקר שה העיקר שאני אצא ידי חובה". לכן, זוהי דרך פורמלית בלבד לצאת ידי חובה, אך היא חסרה את הרוח והמהות של המצווה.
דעתו של הרב עובדיה יוסף בנושא תחליפי משלוח מנות:
הדובר מזכיר את פסיקתו של הרב עובדיה יוסף בחזון עובדיה, אשר "מעריך ודן" בדיני משלוח מנות וקובע בצדק כי "וודאי לא יוצאים ידי חובה במתן כסף לא יוצאים ידי חובה במתנות כמו בגדים, אביזרים, צעצועים, כל אלה לא בשביל פורים". מתנות אלו יכולות להיות "תוספת יוקר", אך העיקר הוא ש"המשלוח מנות זה חלק מסעודת פורים". לכן, אין לצאת ידי חובה באמצעות מתנות שאינן אכילות ואינן קשורות לסעודת החג.
הרב עובדיה אף פוסל שליחת "חידושי תורה" (כגון ספרים שחיבר השולח) כמשלוח מנות, אפילו אם הם "ספרי תורה קדושים מאין דומה להם חכמים ביותר". מתנות כאלה הן "מתנות טובות בשביל כל השנה אבל לא בשביל משלוח מנות איש לראהו".
הבנת מצוות משלוח מנות מתוך דברי רבנו (הרמב"ם):
הדובר מצטט את דברי הרמב"ם מהלכות מגילה וחנוכה (פרק ב', הלכה י"ד) כדי להבין את מהות המצווה:
"מצוות יום ארבעה עשר לבני כפרים ועיירות ביום חמשה עשר לבני כרכים להיותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות לרעים ומתנות לאביונים ומותר בעשיית מלאכה ואף על פי כן אין ראוי לעשות בו מלאכה..."
הרמב"ם מגדיר את יום פורים כימי "משתה ושמחה ומשלוח מנות לרעים ומתנות לאביונים". הדובר מתמקד בהבנת המושג "סעודת פורים" המופיע בהמשך דברי הרמב"ם, ומדגיש כי מהות הסעודה אינה דווקא אכילת לחם, אלא "שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו ושותה יין עד שישתקר וירדם בשחרות". כלומר, הסעודה מתמקדת במאכלים משמחים ובשתיית יין.
הגדרת משלוח מנות על פי הרמב"ם והקשר לסעודת פורים:
בהמשך, הדובר מצטט את ההגדרה המפורשת של משלוח מנות על פי הרמב"ם:
"וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר או של מיני תבשיל או שני מיני אוכלים לחברו שנאמר ומשלוח מנות איש לראהו שתי מנות לאיש אחד."
מכאן עולה בבירור כי לדעת הרמב"ם, משלוח מנות הוא חובה לשלוח "שני מיני אוכלים". מטרת משלוח מנות היא "תמיכה ועזרה לעזור לזולת, לחבר, לגוון את סעודת הפורים כדי שיהיה רוב שמחה. כי בריבוי המאכלים הערבים אז זה ריבוי שמחה."
דוגמאות ליישום הלכות משלוח מנות:
הדובר מביא מספר דוגמאות כדי להבהיר מה נחשב לשתי מנות שונות ומה לא:
הכלל המנחה הוא "שתי מנות הנאכלות מסוגים שונים".
עידוד להרבות במשלוח מנות:
הדובר מסכם כי "כל המרבה לשלוח לרעים משובח". ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לקיים חילופי מנות: "זה שולח לו סעודתו וזה שולח לו סעודתו".
סיכום:
המקור מדגיש כי מצוות משלוח מנות על פי הרמב"ם היא שליחת שני סוגי מאכלים הראויים לאכילה, שמטרתם להוסיף שמחה ולגוון את סעודת הפורים של המקבל. שליחת כסף, כרטיסי קנייה (ללא התנאים המחייבים קניית מאכלים בפורים בשליחות), בגדים או אפילו ספרי תורה אינה מקיימת את המצווה כהלכתה. האפשרות לשלוח כרטיס קנייה תוך התניה מפורשת על קניית מאכלים בפורים בשליחות השולח נחשבת לדרך עקיפה ופורמלית בלבד ("נבל ברשות התורה"), שחסרה את הרוח והשמחה האמיתית של המצווה. הדובר מסתמך על פסיקת הרמב"ם ועל דעתו של הרב עובדיה יוסף כדי לבסס את עמדתו.
מה הכוונה שצריך במשלוח מנות לשים כל מנה בכלי בפני עצמו? האם זה לדעת כולם, או שכל הדעות מסכימות שכך צריך לעשות?
האם רשאי הגבאי להעביר המותר של "מתנות לאביונים" לצדקה שאינה לצורך פורים?
מה כוללת מתנה לאביונים, האם גם ביגוד או מתנות אחרות שאינן קשורות דווקא לשמחת פורים?
הישנן הגבלות על העני לשימוש בכסף שקבל כ"מתנות לאביונים" לצרכיו השונים?
שלום עליכם כבוד הרב,
אני תלמיד ישיבה בירושלים שמעוניין לחזור לביתי (בעיר פרוזה) בפורים ולאחר מכן לחזור לישיבה בשושן פורים.
א. האם אני מחוייב שוב במגילה ובכל המצוות האחרות.
ב. בנוגע להוספות בתפילה, האם גם אני מחויב לאומרן?
בתודה מראש רועי מדמון
1. אדם ששתה יותר מרביעית יין בסעודת פורים. האם רשאי לברך ברכת המזון? האם רשאי להתפלל מנחה?
2. משלוח מנות - האם יש לכוון לשייך לכל אחד מבני הבית אחד ממשלוחי המנות, כדי שייצא ידי חובה?
3. האם יוצאים ידי חובה במשלוח יין?
4. האם יוצאים ידי חובה במאכלים חיים דוגמת פירות או ירקות?
5. כתב רבינו בפרק ב הלכה ו שלא יוצאים ידי חובה במגילה שאינה כתובה כולה. ואילו בהלכה י כתב רבינו שאם השמיט בה הסופר פסוקים וקרא הקורא בעל פה יצא ידי חובה. כיצד מסתדר?
6. מדוע קבעו חכמים מעין פילוג של העם בחג פורים באופן שחלק חוגגים בי״ד וחלק בט״ו?
שמעתי את שיעורו של הרב בדין 'פורים משולש' שלשיטת רבנו אין דבר כזה אלא מקיימים את מצוות היום חוץ ממגילה בשבת.
א. איך נותנים מתנות לאביונים בפועל בשבת, הרי היום נותנים בד"כ מתנות לאביונים דרך עמותות שנותנות בו ביום, ואני אישית לפחות לא מכיר עניים?
ב. לפי מה שזכור לי לדעת מורי בעיה לקבל מתנות בשבת, אבל לשיטת שאר הפוסקים יש, אז מה לעשות אם אין בסביבה עני רמביסט שמקבל מתנות בשבת?
ג. מה יהיה הדין במקום שעושים פורים יומיים מספק? אם זה לא תלוי בקריאת המגילה אז בכל זאת נותנים יומיים?
אברכים נחשבים עניים? אם כן, בני ישיבות (רווקים) גם יחשבו כך?
שלום עליכם הרב.
האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לצבוע שיערו דרך תחפושת בפורים?
2. האם לפי הרב קאפח מותר לגבר לחבוש פאה או שיער ארוך על ראשו דרך תחפושת?
הרמבם כותב בהלכות מגילה וחנוכה פרק א הלכה ו:
"בני הכפרים שאינם מתקבצים בבתי כנסיות אלא בשני ובחמישי תקנו להם שיהיו מקדימין וקוראים ביום הכניסה. כיצד אם חל יום י"ד להיות בשני או בחמישי קוראין בו ביום. ואם חל ביום אחר חוץ משני וחמישי מקדימין וקוראין בשני או בחמישי הסמוך לי"ד."
שאלתי היא האם כשהיו מקדימים ליום הכניסה קראו רק ביום או גם בלילה? כי הרי הם התקבצו לבתי כנסיות בגלל הספר תורה ואני מניח שבלילה מסוכן ללכת כל אחד ממקומו הוא לבית הכנסת?
לק"י
לכבוד הרב שלום.
בעניין שתיה לבסומי בפורים,לפי דרכו של מארי קאפח כיצד ננהג?
בהערכה רבה
שלום כבוד הרב, השנה בעז״ה שבת זכור היא בשבת תצווה, רציתי לדעת האם קוראים מפטיר רק של פרשת זכור או גם את של פרשת תצווה, כמובן שההפטרה שקוראים היא של זכור ״ותהי המלחמה״, בשורות טובות.
הבנתי שצריכים לשמוע את המגילההורק אח"כ לאכול.
הקריאה לנשים היא שעה אחרי הגברים.
האם מותר לנשים ששומעות מגילה שעה אחרי הצום לאכול בסיום הצום ורק אז לשמוע מגילה?
לכבוד הרב שלום רב!
אני לומד בירושלים ואני רוצה להגיע לבית הורי (מחוץ לי -ם) ביום חמישי לקרוא את המגילה ולהישאר לסעודה ביום שישי ואז לחזור במוצ"ש לירושלים (לישיבה) ע"מ להשתתף במסיבת פורים ובסעודה אשר תיערך ביום ראשון. האם ישנה בעיה הלכתית בנושא?
מארי הנכבד מה המקור לסועדת פורים? האם לומדים זאת מהלכות יו"ט? האם בגלל שכתוב במגילה "ימי משתה ושמחה"? למאי נפקא מינה, האם ניתן לקיים סעודת פורים במאכלי חלב? כי הרמב"ם כתב בהלכה "כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות". האם כתב כך כחובה או האם כתב כך כי זה מנהגו שלעולם? (כי רבנו לא פסק כרבי יהודה שאמר כאשר ביהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר, וכשאין ביהמ"ק קיים אין שמחה אלא ביין.)